ביוגרפיה
שילה נולד בלוצק שבפולין למשפחה ציונית. היה חבר
בתנועת בית"ר. באוגוסט 1942, בזמן מלחמת העולם השנייה, נרצחו רבים מתושבי
עירו, וכן משפחתו המורחבת ושני הוריו. שילה ברח והוסתר חודשים ספורים על ידי משפחה
פולנית. בשובו לעיר הולדתו, חבר אל אחיו והשניים נלקחו למחנה עבודה נאצי. בדצמבר
עמד המחנה בפני חיסול, ובמרד שערכו יושביו נהרג אחיו. שילה עצמו חמק אל היערות
והסתתר בקרב הפרטיזנים.
בשנת 1944 שוחרר האזור על ידי הצבא האדום. שילה
איתר את אחותו ויצא לאיטליה, שם שהה בבית עליית הנוער, בית שיזופולי, של
"ילדי סלבינו". משם העפיל ביולי 1946 לארץ ישראל על אוניית המעפילים
"כתריאל יפה". לאחר תקופת מאסר במחנות קפריסין, הצטרף במסגרת קבוצת ילדי
סלבינו למשמר השרון בהדרכת ריבקה קלוץ.
במלחמת העצמאות היה חבר הפלמ"ח והשתתף
בקרבות על ירושלים. בתום המלחמה נמנה בין מייסדי קיבוץ צאלים. באותה עת החל
בלימודי משחק אצל פאני לוביץ', פיטר פריי, בנימין צמח והיי קיילוס, ומאוחר יותר
סיים גם לימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטת תל אביב.
לאורך השנים היה חבר בתיאטרון הבימה, היה מראשוני
תיאטרון הקיבוץ ותיאטרון באר שבע, ובשנת 1983 ייסד את תיאטרון הנגב ועמד בראשו
כמנכ"ל וכמנהל אמנותי, עד לשנת 1997.
בשנת 2007 פרסם את ספרו "סיפור אישי?"
ובו קורותיו במלחמת העולם השנייה, ובשנת 2008 נאם בשם ניצולי השואה בטקס הממלכתי
של יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם", שם סיפר:
ילדי סלבינו הקימו שני קיבוצים בארץ: ראש הנקרה
בצפון וצאלים בנגב. שרידי השואה היכו שורשים בכל הארץ. בנו בתים, הקימו משפחות:
ילדים, נכדים ונינים. עבדו קשה בחקלאות, בבניין, בתעשייה, בצה"ל. רכשו השכלה
גבוהה במדע, כלכלה, חינוך, ספרות, מוזיקה, תיאטרון. אנו אוהבים את ארץ ישראל
ונאמנים לה ללא סייג. השיר "אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בה" אינו רק
שיר - זו תמצית חיינו, אמת צרופה".
בשנת 11–2010 ביקר עם בנו ועם צוות צילום במקומות
בהם הסתתר ושרד בזמן השואה, במסגרת הסרט התיעודי "אם תישאר בחיים" שהוכן
עבור ערוץ 10. הסרט הוקרן באפריל 2013. שילה, שנפטר קודם לכן, לא זכה לראותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה