נולדתי בעיר תוניס בשנת 1936 . התגוררנו בעיר עד תחילת
המלחמה. היהודים כל הזמן היו מקבלים מכות בראש מהגויים . אבי התחבא מהגרמנים מתחת למדרגות הבניין , ואכל וישן שם.
בזמן אזעקה הוא הגיע והעיר אותנו, ספר אותנו ובדק שאנחנו בסדר. הגברים היהודים
נלקחו לעבודות, אך מי שהיה פצוע השתחרר , ואנשים התחילו לפצוע את עצמם כדי להתחמק מהעבודות.
לא יכולנו ללכת לשום מקום, ענדנו טלאי צהוב. אוכל כמעט ולא היה. אמי ודודתי התחפשו
לערביות והלכו לחפש אוכל ו, אני הצטרפתי אליהן. בלחם שקיבלנו היה חצץ. לא היה
בטחון, רק תפילות. ערבי בשם לערוסי הגניב לנו לחם, שהיה כמו זהב, וסיפר לנו איפה
נמצאים הגרמנים.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הילדה חנה רוז'נסקי והכלב של מפקד הגטו הנאצי
במרוצת השנים הפכו כלבי הנאצים לחלק בלתי נפרד מייצוגי השואה. כלבי הנאצים אומנו לזהות, לרדוף ולהרוג יהודים, ובמקרים רבים עשו מלאכתם נאמנה. נ...

-
במרוצת השנים הפכו כלבי הנאצים לחלק בלתי נפרד מייצוגי השואה. כלבי הנאצים אומנו לזהות, לרדוף ולהרוג יהודים, ובמקרים רבים עשו מלאכתם נאמנה. נ...
-
אוה ארבן, ילידת 1930 " קיבלנו פקודה לעזוב את הבית. התירו לנו לקחת רק מזודה אחת קטנה לכל איש ואשה. עמדתי בפתח והבטתי, בפעם האחרונה, בחפ...
-
אוטילה קפקא, אחותו של פרנץ קפקא, הקריבה את חייה בניסיון לנחם ילדים יתומים במסע לאושוויץ. היא לא נטשה. היא החזיקה את ידיהם במסע ממחנה טרנזש...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה