על רקע הידיעות על האקציה , הנהלת "צנטוס" בגטו וורשה עשתה ניסיונות נואשים – בדרכים שונות להגן ולשמור על בתי הילדים והפנימיות בגטו וורשה . הניסיון מערים אחרות לימד כי ילדים מפוזרים , כל אחד אצל הוריו , יש להם יותר סיכויים להישאר בחיים. לכן , ניתנה הוראה לכל הפנימיות בגטו ורשה שילדים שיש להם עדיין קרובים , ואפילו קרובים רחוקים , יישלחו אל המשפחות. אולם התברר שהדבר היה אפשרי רק לגבי קומץ קטן של ילדים , מפני שבמוסדות נמצאו בעיקר יתומים מוחלטים או ילדי עוני חסרי בית.
נעשו
מאמצים בהולים להקמת בתי מלאכה ליד הפנימיות ולקישורם
עם בתי החורשת שבגטו בבעלות גרמנית (השופים") . מדובר היה ביצירת רושם
חיצוני , שהילדים , ובייחוד המבוגרים יותר, הם יכולים להיות גם פעילים מבחינה
מקצועית בתור עוזרי פועלים , משום שסברו
שדבר זה עשוי להצילם , אבל בתי החרושת (השופים") לא גילו עניין . מנהלי בתי החרושת (השופים")
, ראשם לא היה פנוי אז לעניין כה פעוט כמו
מתן מחסה לילדים . מלבד זאת , היו חסרים כספים
לרכישת חומרי גלם וכלי עבודה.
כל הניסיונות נואשים אלו בדרך כלל לא צלחו .
למרות כל המאמצים העצומים גם לא הצליחו
להקים בתי מלאכה ליד הפנימיות ובתי הילדים.
בסופו של דבר , מרבית ילדי הפנימיות ובתי
הילדים בגטו וורשה נתפסו על ידי הגרמנים
ונשלחו למחנות ההשמדה.
מקור וקרדיט :
אברהם
( אדולף) ברמן , " ניסיונות להצלת ילדים באקציה הגדולה בגטו ורשה
, בתוך : אברהם מילגרם ( עורך) , עלה אתי בגורלי : יהודים
מצילים יהודים לנוכח ההשמדה, אסופת מקורות
. הוצאת יד ושם , 2014
.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה