"שמי דני ירון, נולדתי בשנת 1940 בזמן התחלת
מלחמת העולם השנייה. להורי היה ילד בן שנה והם נקלטו כפליטים בחווה במרכז
דנמרק. נאמר לאמי שהייתה בהריון עם תאומים כי החוואי לא יכול לקבל אותנו
בחזרה אחרי הלידה, עקב חוסר מקום בחווה ולכן אמי נאלצה מחוסר ברירה להשאיר אותי
ואת אחי התאום בבית החולים שנתיים. לאחר מספר חודשים עברנו לבית יתומים בקרבת מקום
שם היינו כשנתיים וחצי. כאשר פלשו הגרמנים לתוך דנמרק והדנים שלא שיתפו פעולה
עם הגרמנים אירגנו תחנת הצלה ליהודי דנמרק וריכזו את היהודים במטרה להעבירם בסירות
דייגים בחסות הלילה לשוודיה שלשם המלחמה טרם הגיעה. בשוודיה עברנו לבית יתומים ומשם למשפחת אומנה שבעיר
הבירה שטוקהולם. משם עברנו למשפחה, לאבא חורג שקיבל אותנו בזרועות פתוחת , וכעבור
זמן מה הלכנו לגן ולאחר מכן לבית ספר. חיינו חיים ממש מאושרים. בגיל 16 בשנת
1956 עלינו ארצה לישראל יחד עם האיש שגידל אותי ואת אחי התאום. בארץ הייתה אז מלחמה בשם מלחמת קדש. באמצע הלילה
אניית מלחמה מצרית נכנסה למפרץ חיפה והפגיזה את חיפה. בארץ נקלטנו בקיבוץ
גניגר שם היינו כשנה. משם עברנו לבית ספר טרום צבאי ולאחר כשנה התגייסנו…
מאת: דני כצנלסון ארץ לידה: דנמרק ב- 8.10.1943
עמד ילד יהודי קטן על סיפון ספינת דייגים, בנמל הצפוני של קופנהגן, רועד מקור
ומפחד. בזכות עזרת אנשי המחתרת הדנית, הצליחו הילד והוריו להימלט מרדיפת
הנאצים לשבדיה. הילד הזה הוא
אני. נולדתי בפרדריקסברג, אחד מפרברי קופנהגן, וגדלתי במשפחה יהודית אמידה
ומאושרת. אבי היה רופא שיניים מצליח בקופנהגן, פעיל בקהילה היהודית ושימש בין היתר
כיושב ראש ההסתדרות הציונית בדנמרק. לסיפור החיים המלאד"ר דני כצלנסון במאגר סיפורי מורשת , תכנית הקשר הרב דורי