ילדים בשואה

יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

רס"ן זאב קרן ז"ל , ילד בשואה שהפך לאחד מטובי טייסי המסוקים בחיל האוויר



ב-12.11.2017 הלך לעולמו זאב קרן, שהיה מטובי טייסי המסוקים בחיל האוויר מאז ומעולם. גם הוא נולד בהונגריה, גם הוא היה ילד פליט שואה שהגיע אחריה לארץ בחוסר כל ובנה כאן חיים חדשים. זאב חי בצור הדסה ונקבר בבית העלמין האזורי בנס הרים. יהי זכרו ברוך.
נולדתי ברומניה (טרנסילבניה) ב1.6.38 בעיר בשם אודורהייו סקויסק בה האוכלוסיה דיברה הונגרית אך השלטון היה רומני. הורי רצו לעלות לארץ בשנת 1939 אך הדבר היה כרוך בנסיעה במזחלת עם סוסים, על הדנובה הקפואה. אבי לא לקח סיכון (עם ילד בן שנה וחצי ואחי הבכור שהיה אז בן שלוש וחצי) להיכנס למסע מסוג זה ונשארנו בעיר כדי להתחיל את החיים מחדש.
עם תחילת איסוף היהודים נלקחנו בכח לתחנת משטרה. הרומנים התייחסו אלינו כאילו היינו חיות או מצורעים. צעקו עלינו ואף היכו בנו ללא סיבה כשבא להם. לא כולם נשארו בחיים בתחנה. מי שנשארו בחיים נלקחו למחנה "ברלאד", שם עשו הפרדות בין צעירים ומבוגרים, בין הורים וילדים, והיינו בתנאים לא אנושיים: דיכוי, רעב, קללות והשפלות, לעתים מכות נמרצות ועוד.

קרן זאב - - מורשת מתקומה לשחקים




יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

הילד דב פרוהמן מוסתר אצל משפחה הולנדית נוצרית בכפר




דב פרוהמן (נולד ב-28 במרץ 1939) הוא פרופסור לפיזיקה שימושית, ממייסדי מרכזי הפיתוח והייצור של חברת אינטל בישראל ומנכ"ל אינטל ישראל במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א בתחום המדעים המדויקים.
דב פרוהמן נולד באמסטרדם שבהולנד בשנת 1939. ב-1942 העבירו אותו הוריו למשפחה הולנדית נוצרית בכפר בדרום הולנד כדי שיינצל מרדיפות הנאצים. פרוהמן ניצל אולם הוריו נספו בשואה. בגיל שבע הועבר למוסד לילדים יהודים בבלגיה וכשמלאו לו עשר שנים עלה לישראל. את השנה הראשונה בארץ עשה בכפר הנוער ניצנים ובהמשך אומץ על ידי קרוביו. ב-1963 סיים את לימודיו בטכניון בהנדסת חשמל. עם סיום לימודיו עסק בתכנון מעגלים אלקטרוניים למדידות גרעיניות בכור הגרעיני בנחל שורק
לסקירה המלאה בוויקיפדיה בעברית

זאב פקטור , ילד יהודי בן 15 במחנה אושוויץ




זאב פקטור נולד בשנת 1926 בלודז' שבפולין. הוא התחנך בבית ספר עברי על שם יצחק קצנלסון, שבו הילדים חונכו חינוך ציוני מובהק.
במהלך השואה
בהיותו בן 13 פרצה מלחמת העולם השנייה. שבוע לאחר פרוץ המלחמה הגיע הצבא הגרמני ללודז', חלק מבני משפחתו נשלחו לחלמנו ונרצחו שם. אביו מת בגטו וזאב הפך ל"אב המשפחה", והיה צריך לדאוג לאמו ולאחותו הקטנה. בגטו לודז' פגש את אסתר, רעייתו לעתיד. בשנת 1944 חיסלו הגרמנים את הגטו. כל מי שנותר הועלה לרכבת והובל לאושוויץ. הוא הגיע לשערי אושוויץ עם אימו רחל ואחותו הקטנה בת ה-9, חיה-הלושה. אחותו פרצה בבכי מר והוא ניסה לנחם אותה באמרו "אל תבכי ילדה, הכל יהיה בסדר". מאז לא ראה את אמו ואחותו לעולם, פחות משעה לאחר הגעת הטרנספורט נשלחה כל משפחתו לתאי הגזים.
במחנה אושוויץ טיפל זאב פקטור בסוסים של הגרמנים. כל יום עבד מ-4 בבוקר עד 10 בלילה, עבודה מפרכת בתנאים קשים שרק מעטים שרדו בה. בינואר 1945 הוצאו כל האסירים לצעדת מוות אל מחנה הריכוז בוכנוולד. מבין כ-5,000 אנשים שיצאו לצעדה, שרדו עד בוכנוולד רק כ-500. באפריל 1945 שוחרר המחנה על ידי האמריקאים. פקטור בן ה-19 שקל רק 32 ק"ג.
לאחר המלחמה
עם סיום המלחמה שהה פקטור תקופה בהחלמה בשווייץ, השלים לימודים תיכוניים והתחיל ללמוד ארכיטקטורה. הוא הפסיק את לימודיו על מנת להיות פעיל בארגון ההגנה ופעל במשימות חילוץ והעפלה עד לעלייתו לארץ ישראל בשנת 1947. התחתן בארץ ויחד עם אשתו אסתר הקים משפחה.
לסקירה המלאה בוויקפדיה בעברית

רומן פולנסקי , ילד יהודי בן 10, במסתור בתקופת השואה


רומן פולנסקי נולד בשם ריימונד רומן תיירי לייבלינג (Rajmund Roman Thierry Liebling) בפריז שבצרפת לרישארד ולבולה (לבית כץ-פרזדבורסקה), ששינו את שם משפחתו מ"ליבלינג" ל"פולנסקי". אביו היה יהודי, ואמו קתולית ממוצא יהודי למחצה. בשנת 1937 הוא שב עמם למולדתם בפולין. בזמן מלחמת העולם השנייה נספתה אמו באושוויץ, אך אביו שרד את מחנה מטהאוזן. פולנסקי עצמו ניצל מן ההשמדה כאשר נמלט מגטו קרקוב ב-24 מרץ 1943 והוסתר על ידי משפחות פולניות כנוצרי קתולי בשם רומק וילק.

הילדה שרה סירוטה שרדה מסע רגלי של 400 ק"מ





הילדה שרה סירוטה, שנולדה בעיירה קטנה ברומניה, שרדה מסע רגלי של 400 ק"מ, שנמשך כשישה שבועות, כאשר גורשה משפחתה לאזור העיר ברשט שבאוקראינה. 
בהיותה בת חמש שרדה מסע רגלי של 400 קילומטר, שנמשך כשישה שבועות, כאשר גורשה משפחתה לאזור העיר ברשט שבאוקראינה. בתקופה בה שהו באוקראינה נהרגו אביה ושני אחיה – מנו ויוסף.

"זה היה מסע המתה איטי", תיארה סירוטה , לימים שופטת שופטת בית המשפט המחוזי  בתל אביב (1984–2007) את זיכרונותיה הקשים בראיון ל"ידיעות אחרונות". "היה ברור שרוב הצועדים לא יחזיקו מעמד בהליכה הזאת, עם התרמיל והסמרטוטים, ושדינם בעצם נחרץ. ובאמת, מי שלא הצליח ללכת הרגו אותו. הגופות היו מוטלות בצידי הדרכים, הצחנה נוראה, התמונות מזעזעות - ואני הקטנה רואה הכול, שומעת הכול, מריחה הכול. מבינה שמלאך המוות מתקרב גם אלינו". באוקראינה מת אביה, וכעבור זמן קצר הוצאו להורג גם שני אחיה, שלושה חודשים בלבד לפני סיום המלחמה. לאחר המלחמה סירוטה, אז בת 12, שבה לרומניה עם אמה ואחיותיה, ובאוניית מעפילים הן עלו לישראל.

ג'ורג סורוס , ילד יהודי בן 14 , בתקופת השואה בהונגריה




ג'ורג' סורוס נולד בבודפשט, הונגריה, ב-12 באוגוסט 1930 בשם ג'רג' שוורץ (בהונגרית: Schwartz György), למשפחה יהודית מעורה בחברה ורחוקה מהדת. אביו היה עורך דין במקצועו שנפל בשבי במהלך שירותו במלחמת העולם הראשונה, ונמלט חזרה מרוסיה למשפחתו בבודפשט. כמו כן היה חובב אספרנטו ולימד את בנו לדבר בה. בשנת 1936 שינה אביו את שם משפחתו משוורץ ("שחור" בגרמנית) לשורוש ("יורש" בהונגרית), כהגנה מפני התחזקות האנטישמיות ועלייתן של תנועות פשיסטיות.
במרץ 1944 השתלטו הנאצים על הונגריה. ילדים יהודים הורחקו מבתי הספר, ונדרשו להתייצב בפני היודנראט. סורוס סיפר שקיבל מהיודנראט משימה: לחלק הודעות ליהודים. הוא הראה את ההודעות לאביו, שזיהה שאלה צווי הגליה לעורכי דין יהודים, והורה לסורוס להזהיר את מקבלי הצווים. משפחתו של סורוס רכשה מסמכים שהקנו לה זהות נוצרית, וכך שרדה את שואת יהדות הונגריה. סורוס התחזה לבן מאומץ של פקיד במשרד החקלאות ההונגרי שעסק בהחרמת רכוש יהודי. בשנת 1998 בראיון עם סטיב קרופט במסגרת התוכנית 60 דקות אמר סורוס שאין הוא מצטער על מעשיו באותה תקופה, שכן בכל מקרה אדם אחר היה עושה זאת. אביו של סורוס סייע להצלת יהודים נוספים, וסורוס כתב על כך מאוחר יותר ששנת 1944 הייתה המאושרת בחייו, משום שהתאפשר לו לחזות בגבורתו של אביו. בשנת 1945 שרד סורוס את המצור על בודפשט.
בגיל 17 היגר לאנגליה ולמד בבית הספר לכלכלה של לונדון שם סיים תואר ראשון ושני בפילוסופיה בשנת 1954. הוא הושפע רבות מהפילוסוף קרל פופר, שהיה אחד ממוריו, ומרעיון החברה הפתוחה אותו קידם. בתום לימודיו החל לעבוד כפקיד בבנק "סינגר ופרידלנדר", ובהמשך עבר למחלקת הארביטראז'. בהמלצת חבר לעבודה עבר בשנת 1956 לניו יורק, שם עבד בחברת הברוקרים F.M. Mayer והתמחה במניות אירופיות, שעוררו עניין בארצות הברית עם ראשיתו של התהליך שהסתיים לימים בהקמת האיחוד האירופי. בשנת 1959 עבר לעבוד בחברת Wertheim & Co., כאנליסט לניירות ערך אירופיים.
 פעילות כלכלית
סורוס עשה את הונו ממסחר במטבע חוץ. הוא רכש מטבעות שלדעתו עמדו בפני ייסוף, ומכר מטבעות שלדעתו עמדו בפני פיחות. לרוב, הערכותיו היו נכונות ומבוססות, ויש הטוענים[דרוש מקור] שההון שעשה בא על חשבונן של מדינות מתפתחות שכלכלתן התערערה. את עיקר פרסומו הציבורי קנה ב-1992, עת מכר בחסר מיליארדי לירות שטרלינג תוך ציפייה לפיחות בשער המטבע הבריטי. הפיחות אכן התממש ב-1993 והביא ליציאת הליש"ט ממנגנון שערי החליפין האירופי, שקדם לאירו.
הונו מוערך, נכון ל-2013, ב-19.2 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לאחד מ-50 עשירי תבל.

יום שני, 13 בנובמבר 2017

חיים נוה ,הילד בן ה11 מאושוויץ , מייסד מערך המסוקים בחיל האוויר



חיים נוה (1933 - 15 באוגוסט 2012) היה איש צבא ישראלי, שירת כטייס בחיל האוויר והיה ממייסדי מערך המסוקים בחיל, השתחרר בדרגת אלוף-משנה. במהלך שירותו עוטר בעיטור המופת ובשלושה צל"שי הרמטכ"ל. לאחר שיחרורו כיהן כמנכ"ל בורסת היהלומים הישראלית.
ביוגרפיה
נוה נולד וגדל בבודפשט שבהונגריה בשם חיים האוסמן, בעקבות הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה נשלח אביו למחנה הריכוז דכאו, נוה בן ה-11 ואימו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ, בדרך דחפה אותו אימו מהרכבת והורתה לו לברוח. את המשך המלחמה שרד לבדו ברחובות בודפשט. לאחר המלחמה גילה שאימו נרצחה באושוויץ, אביו ניצל אך נשאר באירופה. נוה נאסף על ידי שליחי הג'וינט ונשלח לארץ ישראל בספינת המעפילים כנסת ישראל. האונייה נתפסה על ידי שלטונות המנדט והמעפילים נשלחו למחנות המעצר בקפריסין שם שהה נוה תשעה חודשים. כשהגיע לישראל שוכן בבית יתומים בחיפה.
נוה התגייס לצה"ל ב-1953 והוא בוגר קורס טיס מספר 17 ב-1955. שירת במלחמת סיני כטייס מוסטנג בטייסת 116. היה מראשוני טייסי המסוקים בחיל האוויר, שירת כקצין מבצעים בטייסת המסוקים הראשונה, טייסת החרב המתהפכת תחת פיקודו של אורי ירום ובאוקטובר 1963 התמנה למפקד הטייסת שהפעילה מסוקי "סיקורסקי" S-58. תחת פיקודו נמשך שיתוף הפעולה עם סיירת מטכ"ל במבצעים במדינות אויב, כגון מבצע שרקרק במרץ 1964, מבצע שלדג בנובמבר 1964 ומבצע כחל בדצמבר 1965. כמו כן הוגבר שיתוף הפעולה עם יחידות נוספות כמו חטיבת הצנחנים.
בינואר 1966 הוקמה טייסת המסוקים הכבדה הראשונה, טייסת מובילי הלילה, עם מסוקים מדגם סופר פרלון (צרעה) ונוה נבחר לפקד עליה, ב–20 באפריל 1966 נקלט בטייסת מסוק ראשון. המסוק החדש אפשר פעולות מורכבות יותר מעבר לקווי האויב ונוה הוביל את כוחות סיירת מטכ"ל במבצע ירגזי. במלחמת ששת הימים סייעה הטייסת בפיקודו לכוחות הקרקע, בהובלה, אספקה ופינוי פצועים מהחזית ובהובלת כוחות להשתלטות על אזור שארם א-שייח'.
במבצע הלם ב-31 באוקטובר 1968, הוביל צמד מסוקי סופר פרלון הנושאים פצצות "מזלף" לעומק מצרים. יעד המסוק שהטיס בעצמו היה סכר נגע חמאדי שבנילוס, עליו הניח את מטען החבלה שפגע בו קשות. בדצמבר 1968 הוביל את כוחות סיירת מטכ"ל והצנחנים שפשטו על שדה התעופה הבינלאומי ביירות במבצע תשורה.
על פעולותיו בתקופת פיקודו על שתי הטייסות זכה לארבעה צל"שים מהרמטכ"ל, אחד מהם הומר בהמשך לעיטור המופת.
נוה עמד בראש משלחת צה"ל לארצות הברית שהביאה לבחירתו של מסוק הסער הבא של חיל האוויר, היסעור.
 במלחמת יום הכיפורים שירת כעוזר ראש מחלקת מודיעין של חיל האוויר, פיקד על בסיס רפידים בסיני וכיהן כראש להק המודיעין בחיל האוויר בשנות ה-70. לאחר שיחרורו מונה ב-1978 למנכ"ל בורסת היהלומים הישראלית תפקיד בו כיהן עד 1993. במהלך כהונתו ריכז את הפעילויות שנעשו בתחומים שונים בבורסה ובמפעלי הבורסה תחת גג ניהולי אחד.
נוה הוביל את פרויקט "מתקומה לשחקים": שבמסגרתו נאספים סיפורי אנשי צוות-אוויר ניצולי שואה ונלמדים באקדמיה וכמורשת קרב בחיל האוויר.
בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה, ותואר שני במינהל ציבורי.
נפטר בתאריך כז באב תשע"ב . (15.8.2012)
מקור המידע