דלג לתוכן הראשי

רשומות

סיפור ההישרדות של פאולינה ברק (ברנבאום), בת 14 בשואה באוקראינה

מאתפאולינה ברק (ברנבאום)
נולדתי בתאריך 10 למאי בשנת 1927 בעיר אורינין, מחוז חמלניצקי ( מחוז קמנץ-פודולסק לשעבר). משפחתנו הייתה גדולה ומנתה ששה ילדים: שלושה בנים ושלוש בנות. האחות הבכורה – בלה (1919), האח – ליובה (1922), האח – גרישה (1924) אני, פאולינה – (1927) והאח הקטן ישנקה שנולד ב-1930. האחות השלישית, הקטנה נפטרה בשנת 1933 – שנת הרעב הגדול באוקראינה. אבינו היה רב ושוחט, הוא היה איש דתי מאד. בהיותי בת ארבע עברנו לעיר קמנץ-פודולסק, שבה התגוררו רבים מקרוביי. שם גר סבי, אביה של אמי. גם הוא היה רב. סבי מצד אבי היה תושב אותה עיר. הוא היה מורה בישיבה ולימד את הילדים תפילות ועברית. שלוש שנים לאחר מכן הוזמן אבינו לעיירה ז'בנצ'יק, מחוז חמלניצקי, למלא את מקומו של הרב שנפטר. לאחר מותו של הרב הזקן, בנו קיבל את התפקיד, אבל היהודים המקומיים לא אהבו אותו ולכן הזמינו את אבי. הגענו לז'בנצ'יק ושכרנו שם דירה. אנחנו הילדים התקבלנו לבית ספר יהודי יסודי. לאחר סיום ארבע שנות לימודים עברנו לכיתה ה' בבית ספר אוקראיני. האח הגדול ליובה נשאר בעיר קמנץ-פודולסק אצל סבא. בשנת 1941, ערב המלחמה, …
פוסטים אחרונים

שלום סקופס ז"ל – נער יהודי בן 16 בצבא האדום

שלום סקופס - שהיה קצין סיור בצבא ברית המועצות במלחמת העולם השנייה – נפטר לפני שבוע,
יהי זכרו ברוך!

ביוני 1941 פשטו הגרמנים על עיר הולדתו, אספו את כל היהודים והובילו אותם לבורות בחורשה סמוכה. סקופס לייב הצליח להימלט למשאית של הצבא האדום והותיר אחריו את כל בני משפחתו, אשר נספו. בסוף שנת 1941 הצטרף אל הדיוויזיה הליטאית כשהיה בן 16 בלבד. בתום המלחמה, כשהוא בן 20, הוענקו לו עיטורי עוז רבים על גבורתו.
מקור
זיכרונותיו (אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה).
מקור נוסף אודות סיפור חייו:
שלום סקופס לייב, 90, נולד בליטא והצטרף בתור נער לתנועת הצעירים של המפלגה הקומוניסטית, ה"קומסומול" שנרדפה על ידי השלטונות הליטאים. ביוני 1941 פשטו הגרמנים על עיר הולדתו, אספו באלימות קשה את כל היהודים והובילו אותם לבורות בחורשה סמוכה. שלום הצליח להימלט למשאית של הצבא האדום, והותיר אחריו את כל בני משפחתו אשר נרצחו. בסוף 1941 הצטרף אל "הדיוויזיה הליטאית" כשהיה בן 16 בלבד. ב- 1943 לאחר שפלוגתו צורפה לארמיה השלישית, שירת שלום בפלוגת הסיירים המיוחדת, עליה הוטל להבקיע את מערך ההגנה של הגרמנים בכל מחיר. לא…

אימרה קרטס, ללא גורל, חוויותיו כנער בשואה

קרטס נולד ב-1929 בבודפשט, לזוג יהודי מתבולל, לסלו (László) וארנקה (Aranka Jakab) קרטס. הוריו נפרדו בגיל חמש. ב-1944,

בגיל 15 גורש על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו ולאחר מכן לבוכנוולד, אך הצליח לשרוד.
מסעו של קרטס ב-1944 היה מסע של תלמיד תיכון שנשבה על ידי הנאצים, איבד את זהותו ושרד. 
לאחר תום מלחמת העולם השנייה שב לבודפשט והחל לעבוד כעיתונאי. ב-1951 השתלט הקו הקומוניסטי גם על עיתונו והוא פוטר ונאלץ לעזוב את מקצוע העיתונות לחלוטין. לפרנסתו הוא החל לעסוק בתרגום ספרים, בעיקר כתבים של גדולי הפילוסופים, מגרמנית להונגרית.
הוא פרסם את הספר הראשון שלו, "ללא גורל", העוסק בחוויותיו כנער בשואה, בשנת 1975, אך הספר לא זכה להכרה ציבורית עד שנת 1988. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי תורגמו ספריו והחלו להופיע בגרמנית ובלשונות אירופאיות נוספות. ארבעה מהם אף תורגמו לעברית.
בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לספרות.
בשנת 2005 יצא לאקרנים הסרט "ללא גורל" בבימויו של לאיוש קולטאי (Lajos Koltai), על פי ספרו של קרטס. קרטס טען שהסרט, יותר מהספר, קרוב לביוגרפיה שלו.
מקור: http://bit.ly/2RJsr4x
ראו גם: סקירת הספר…

סיפור ההישרדות של חיים גרוזביין, ילד בן 5 ביערות

חיים גרוזביין נולד ב-1937 בדולהינוב שבפולין (כיום בבלרוס) למשפחה דתית של ארבע נפשות. אביו היה בעליו של אטליז וכן חכר שדות. ביולי 1941 כבשה גרמניה את דולהינוב, ובאפריל 1942 גורשה משפחתו של חיים לגטו, עם היהודים בני העיירה.
הגרמנים גייסו את הגברים לעבודת כפייה מחוץ לגטו. כשיצאו אביו ובן דודו של חיים באחת מקבוצות העבודה, הם נרצחו על ידי הגרמנים. בסוף אפריל התבצעה אקצייה בגטו. חיים ובני משפחתו הסתתרו בבור שהיה חפור מתחת לתנור אך המחבוא התגלה. יושביו אולצו לצאת ונרצחו ביריות ובמכות. חיים ובת דודו רישקה התחבאו בפינות הבור וכך לא התגלו.
לאחר שחזר לביתו שבגטו, הצליח חיים להימלט ליערות, ביחד עם בת דודתו, רישקה, משפחתה של דודתו, דבוסיה ומשפחת השכן לברוח מן הגטו אל היער. הם הצטרפו לקבוצה של יהודים שברחו מהרציחות שהתחוללו בעיירות סמוכות. ביערות פגשו בפרטיזנים, והם ביקשו להעביר את קבוצת היהודים שעמה נמנה חיים אל מאחורי קו החזית. בעת הצעדה הארוכה נקלעה הקבוצה למארב גרמני, וחיים נורה ונפצע ברגלו. דודתו דבוסיה נשאה אותו על גבה אך לבסוף נאלצה להשאירו מאחור. פרטיזנים רוסיים מצאו את חיים ביער והעבירוהו למרפ…

שואת יהודי לוב : יוסף לביא , ילד בן 14  מבנגזי למחנה ברגן בלזן

יוסף לביא נולד ב-1928 בבנגזי שבלוב למשפחה דתית של 19 נפשות, נכד לרב אליהו לביא, רב ודיין בבנגזי. יוסף היה חבר התנועה הציונית "מכבי". בשנת 1942, לאחר שאיטליה החלה את חוקי הגזע האיטלקיים על לוב, גורשו כל בני משפחתו של יוסף למחנה הריכוז ג'דו במדינה.
יוסף גורש עם יהודים מלוב לאיטליה ושם נכלאו בעיירה קסטלנובו נה מונטי. בפברואר 1944 גירשו אותם הגרמנים למחנה הריכוז ברגן-בלזן. בתחילה סירב יוסף לאכול מכיוון שהמזון לא היה כשר, אך לאחר שבוע של רעב נאלץ לאכול כדי להינצל ממוות. במחנה הציע לו אחד האסירים, יהודי דתי, לעבור טקס בר מצווה. "הנחתי תפילין. הוא ביקש ממני לכבד את הנוכחים, אבל היה לי רק תפוח אדמה קטן. למזלי אישה השיגה לי בושם. שפכתי לכל אחד קצת בושם על היד, וזה היה טקס בר המצווה שלי". במרץ 1945, במסגרת עסקת חילופי אסירים, הועבר יוסף לצרפת ומשם לספרד ולפורטוגל. יוסף שב לבנגזי שם נפגש עם חיילים מהחי"ל - החטיבה היהודית הלוחמת בצבא הבריטי שכינויה היה "הבריגדה". חיילי הבריגדה הבריחו את יוסף לארץ ישראל, והוא התגורר בכמה קיבוצים, התנדב לפלמ"ח ובמלחמת העצמאו…

הפעוטה מלכה דה- ליאו במסתור אצל משפחה נוצרית בהולנד במלחמת העולם השנייה

מאתמלכה פרדריקה עוקב (דה- ליאו)
אמא מלכה מספרת על חייה: "נולדתי בהולנד בתאריך 16.1.1943 במהלך מלחמת העולם השנייה, בתקופת השואה. אימי ילדה אותי במחסה – בית יולדות לנשים יהודיות אשר מתחייבות למסור את תינוקותיהן יום לאחר הלידה. בהיותי בת יום הועברתי למשפחת אלברט היקרה. שם גדלתי, אומנם במחסה, עד גיל 4 לערך. משפחת אלברט היא משפחה נוצרית שבחרה לעזור ליהודים. אבי – מרכוס, לא ידע כי נולדתי מאחר והיה במחנה הריכוז ובמחנה ההשמדה אוושויץ – בירקנאו. משפחת אלברטס היקרה סיכנה את חייה על מנת שאני אזכה לחיים ! הם נהגו  בי כבתם הביולוגית בכל זמן שהותי איתם. קיבלתי כלב ובובה שהיו לחבריי הטובים. יצאתי לטייל בסתר עם אחד מ"אחיי" בשעת ערב מאוחרת. בתום מלחמת העולם, לאחר שהוריי התאחדו מחדש, סיפרה אימי לאבי כי יש לו ילדה, ושניהם שבו לקחת אותי ממשפחת אלברט, משפחתי ה"מאמצת". הפרידה ממשפחת אלברט הייתה קשה מאוד. הייתי בת בכורה להורי שרה ומרכוס דה – ליאו. אחי היחיד, הנרי – צבי, נולד כשהייתי בערך בת ארבע. רק כאשר שבתי להוריי הסתבר לי שאני יהודייה וכי ההורים שגידלו אותי עד עתה לא היו הוריי הביולוג…

התושיה של יהושע העשיל פריד, , ילד בן 14 במחנה ההשמדה אושוויץ

יהושע העשיל פריד נולד ב-1930 בוולקה קפושאני שבצ'כוסלובקיה למשפחה של תשע נפשות. אביו היה רב הקהילה, נצר למשפחת רבנים חסידית. באפריל 1944 לאחר שכבשה גרמניה את אזור מגוריו גורש העשיל פריד לגטו אונגוואר ומשם למחנה ההשמדה אושוויץ.


שערו ופאותיו של יהושע גולחו, והוא הועבד בניקוי קרונות, באיסוף חפצי הנרצחים ובניקוי התעלות הסמוכות לרמפה. בתעלות אלו מצאו יהושע וחבריו דברי ערך ומכרו אותם לאסירים פולנים תמורת אוכל. בכל יום חג ניסה יהושע, בנו של רב קהילה וחזן, להשמיע לחבריו את ניגוני החגים ולעודד את רוחם. במאי 1945, כאשר יהושע וחבריו התפללו תפילת ערבית של ליל שבת, שחרר הצבא האמריקני את המחנה. כששב לביתו בוולקה קפושאני ומצא את אחיותיו: רחל, ניצולת אושוויץ, ושושנה ואסתר שחיו בעת המלחמה בבודפשט בזהות נוצרית. אז נודע ליהושע כי אמו ואחיו התאומים נרצחו בתאי הגז באושוויץ. בשנת 1948 לאחר עלה יהושע לארץ ישראל בסרטיפיקט של עליית הנוער. בשנת 1952 נשא את רבקה שהוא הכיר באמצעות בן דודה שהיה עמו במחנות. ליהושע ולרבקה שלושה ילדים, 14 נכדים ו-33 נינים מקור