ילדים בשואה - מיזם תיעוד

עשר שנים... - חנה מנדלבאום 
פורסם בחוברת עלים  22.04.1959 
עשר שנים עברו מאותו יום בו ירדתי מהאוטובוס בחצר הקבוצה, כשאני עומדת ותוהה על המקום המוזר אליו נקלעתי. עוד מרחוק ראינו בחור תולה כביסה, מה שגרם לי לצחוק רב. 
בחצר קדמו את פנינו ילדים שהיו ידידותיים מאוד, אני רק לא יכולתי להבין מדוע הם מנסים לעשות רושם עלינו ומדברים עברית. נניח אפילו שאינם יודעים צרפתית, אך פולנית למה אינם מדברים? ואם הם הגיעו חודש לפנינו לארץ אז הם צריכים להשוויץ כל כך בעברית שלהם? במשך הזמן התרגלנו לרעיון המוזר שהם כלל וכלל לא היו עדיין בשום ארץ אחרת ואינם יודעים שום שפה פרט לעברית, כך אף הסכנתי להרבה דברים שנראו לי אז שונים ומשונים. 
אם היה מי שידע לקבלנו בזרועות פתוחות ולב חם היו אלה הילדים. הם הלכו איתנו לכל מקום הסבירו לנו כי זה משקם וניסו לשתפנו בגאוותם ואהבתם אליו. לעומתם המבוגרים, כך בכל אופן הרגשתי אני, עם כל יחסם הלבבי נשארו מביטים עלינו במידה גדושה של רחמים והשתתפות בצער, בהם לא רצינו להכיר. 
התחילה תקופה של הליכה לבתי ההורים של הילדים, הם קבלונו באהבה רבה. לא פעם ולא אחת נרתעתי מאהבה זו, פחדתי להיגרר אחר…

צבי פיטרצ`ניקמחדרה. צבי, שהוצא על ידי לנה קיכלר ממנזר, אחרי המלחמה נקלט בישראל והיה מעובדי מפעלי הנייר בחדרה. 
פיטרצ`ניק הוכה תכופות במינזר, אליו נאסף בזמן המלחמה. לאחר שלנה קיכלר חילצה אותו משם, התברר שהוא בן בלי שם. הוא שכח את שמו, שם משפחתו ושמות הוריו. פעם התהלך עם חברו ברחובות פריז הבחין בשם פיטרצ`ניק על אחת החנויות – ולפתע פרץ בבכי. 
צבי  פיטרצ`ניק חזר אז אל שמו. פורסמו מודעות בעיתונים. נמצא האב, נמצאה האם - הילד זוהה. 
מקור: ילדי לנה אחרי עשרים וחמש שנים - שילר-נט- קבוצת שילר

מאת: ד"ר נחום בוגנר
לנה קיכלר היתה נטועה בתרבות הפולנית, אך גם בתרבות העברית. היא נולדה וגדלה בבית יהודי דתי עני, ולפני שהגיעה לאוניברסיטה היגלונית בקראקוב סיימה את הגימנסיה העברית "תרבות", היתה חברה בתנועת הנוער הציונית "עקיבא", ועם תום לימודיה עבדה כמורה בבית ספר ציוני ששפת ההוראה בו היתה דו-לשונית, פולנית ועברית. אחרי המלחמה היא התלבטה אם לחזור למסלול האקדמי, אך בכל זאת בחרה בדרך אחרת - להקים בית ליתומי שואה ולהחזיר להם מעט מילדותם האבודה.
בתוך בית הילדים בזקופנה הקימה קיכלר בית ספר יסודי ממלכתי מיוחד בניהולה, שנועד להכין את הילדים לתיכון, בשפה הפולנית כמובן. אך לימדו בו גם עברית ונושאים יהודיים, ולא במטרה להכשיר את הילדים לחיים בפולין הקומוניסטית (בידי מצויה תעודת הסיום של בית הספר הזה, ומקצוע העברית מתנוסס בו לצד הפולנית). כשנודע לה שבמנזר בקרבת מקום מוחזקים ילדים יהודים שלא היה להם גואל, היא פעלה נמרצות להעבירם אליה כדי להשיבם לכור מחצבתם. כשהתערער מצב הביטחון באזור העבירה קיכלר ביוזמתה קבוצת חניכים בוגרים לתנועת "דרור", במחשבה שבמסגרת התנועתית ה…

פורסם במקור בחוברת עלים 22.04.1959
פורים 1946: 
בחדר האוכל הענק של בית מרגוע בעיירת קייטנות פולנית מפורסמת מגיע הנשף לשיאו, תזמורת צוענים מושכת את מנגינותיה, עשרות ילדים מחופשים רועשים בקולי קולות. המורה הג`ינג`ית מצמידה אותם זוגות - כולם פותחים ברונדו. בנשף משתתפים רק ילדים מגיל 9 עד 16. הקטנים ישנים כבר. הקטנים אלה מגיל שלוש עד תשע, ביניהם חמישה אשר אך אתמול נקנו ממנזר קתולי תמורת כמה שקי קמח וסוכר. ההתרגשות גדולה - מחר יוצאים לטיול גדול. בני השש עשרה יודעים מה טיבו של הטיול, אך הצעירים תמהים: מדוע לא כולם ישתתפו? 
הלילה האפל לא הספיק להיכנע לבוקר האפור וכבר קמים, אורזים את החפצים ומקבלים הסבר על הטיול: אנו נוסעים לפלשתינה. הועד היהודי מתנגד, על כן המנהלת היא לנה, פשוט גונבת את כל הילדים ולוקחת אותם ארצה. נשארים אך אלה, שקרוביהם מתנגדים לכך שיסעו. 
יומיים מאוחר יותר אנו בתחנת גבול צ`כית. הצ`כים רוצים להחזיר אותנו לפולניה. לנה קיכלר מלמדת אותנו את תורתו של גנדי: התנגדות פסיבית. יש יותר ילדים מאשר דרכונים. שום דרכון אינו מתאים לילד כלשהו. הפקיד סופר אותנו שלוש פעמים, כל פעם התוצאה אחרת. ד…

יצחק (איזיו) יצחק, בנם של חנה ושמואל, נולד ביום כ"ה בסיוון תרצ"א (1931.6.10 (בפולין, בעיר קפיצ'ניק שבמחוז טרנופול, בגליציה המזרחית (כיום אוקראינה). גדל והתחנך בעירו, היה חבר פעיל בתנועת "דרור" המקומית.

עד מלחמת העולם הראשונה היה מחוז טרנופול כלול בגליציה שבשלטון אוסטריה, ובין שתי מלחמות העולם נשלט בידי פולין העצמאית. יהודים ישבו באזור מאז ייסודו, וזמן רב היוו רוב בין התושבים. ערב מלחמת העולם השנייה, אז סופח האזור לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, חיו בו כ20,000 יהודים. עם בוא הכיבוש הנאצי ב-1941 הצליחו רק מעטים מבני המחוז להימלט מזרחה. קפיצ'ניק נכבשה על ידי הגרמנים ב-7 ביולי 1941 ,ומיד הוטלו על היהודים גזרות והגבלות. רכושם הוחרם ומאות נחטפו לעבודות כפייה. בסוף ספטמבר 1942 גורשו אלף יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ, ובאוקטובר הובאו במקומם פליטים שהגיעו לאזור.
באקציה שנערכה ביוני 1943 רוכזו 4,000 יהודים ונרצחו ביער בקרבת מקום. קהילת קפיצ'ניק, וקהילת טרנופול כולה, חוסלו בקיץ 1943 במחנה ההשמדה בלז'ץ. כל משפחתו של יצחק הושמדה בשואה, רק הוא עצמו,  ילד …