דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2018

מסע ההישרדות של ילדה בת 11 מדברצן בהונגריה לטבריה

מאתשרה אגנס פישר (קנופלר)
אמי נולדה בתאריך 24/6/1933 בדברצן שבהונגריה. היא הייתה הבת הבכורה לאימה היינל (חיה) ואביה צבי קנופלר. לאחר שלוש שנים נולד אחיה ישראל. לאביה הייתה חנות לכלי – בית איכותיים. המשפחה הייתה משפחה אמידה. באורח קבע גרה עם המשפחה עובדת שניקתה ובישלה ועשתה את כל עבודות הבית (כפי שעושות עובדות זרות כיום). לרוב המשפחות היהודיות בעיר היו עובדות כאלה. אמא של אימי, עבדה בחנות ביחד עם אביה. אמי למדה בבית ספר דתי-יהודי שם למדו על חגי ישראל אולם שאר תוכנית הלימודים הייתה כתכנית הלימודים הרגילה. אימי זוכרת שבלכתה ברחוב צעקו לעברה לא פעם יהודייה מלוכלכת ועוד קללות נוספות. לפני המלחמה מידי שנה, היו היהודים צריכים לעבוד כחודש במחנה עבודה הונגרי ללא תשלום, כהוראת החוק ההונגרי. והיא זוכרת שאביה נאלץ לעשות זאת מידי שנה. כאשר אימי הייתה בגיל 11 נכנסו הגרמנים להונגריה. כל האימהות רצו לבית הספר לקחת את ילדיהן מבית הספר שכן, הגרמנים הסתובבו ברחובות העיר.  כשבוע לאחר כניסת הגרמנים נלקח אביה למחנה עבודה הונגרי. היא זוכרת שביקרה אותו שם פעם אחת, אולם אחר כך לא התאפשר לעשות זאת ומאז לא ראתה שוב…

הילד ג'ילבר בלום – עם חבורת הילדים חוצה את הגבול

האדמה רועדת לקראת מלחמה
ג'ילבר בלום נולד בשנת 1931 בעיירה סרנה שבחבל אלזס (צרפת) כבנם הבכור של מרגריט ואלפרד. אביו עמד בראש הקהילה היהודית בעיירה הקטנה, ושימש כגבאי בבית הכנסת המקומי. הוא פעל רבות לשילוב היהודים בחיי העיירה והתנדב בעצמו ליחידת מכבי האש במקום.
עם התקדמותה של גרמניה הנאצית והשתלטותה על שטחים נרחבים באירופה, חש ג'ילבר הצעיר שמציאות חייו משתנה. האנטישמיות גאתה, מדי פעם צעקו לעברו "יהודי מסריח", ובאוויר ניתן היה לחוש תכונה של טרום-מלחמה: גברים גויסו לצבא, ברחובות הסתובבו חיילים רבים, בבית הספר של ג'ילבר תרגלו איך מסתתרים מתחת לשולחנות בשעת הפצצה, והמצב הכלכלי הלך והחמיר.
ביוני 1940, עם כיבוש צפון צרפת על ידי הגרמנים ועל רקע ההפצצות המחרידות, החליטו בני המשפחה לעזוב את העיירה הקטנה בה גרו ולהתיישב בעיר לימוז' בדרום צרפת. לימוז' הייתה נתונה תחת משטר "צרפת החופשית", אך המחסור האדיר במזון הגיע אף אליה. כל משפחה נאלצה להסתפק בתלושי מזון, שלא הספיקו אפילו למחייה בסיסית.
בנובמבר 1942 החמיר המצב: גרמניה כבשה גם את שטח "צרפת החופשית", ו…

סיפור החיים של אהוד לב, ילד בן שמונה, בין מסתור למסתור בצרפת

תקציר מתוך ספרה של נעמי מורגנשטרן , במסתור : ילדים בתקופת השואה בצרפת, הוצאת יד ושם , תשנ"ח


אהוד לב , יליד 1934 , גרמניה , מועבר עם אמו , אביו וסבתו באוקטובר 1940 למחנה הריכוז גירס בצרפת בו הוחזקו יהודיםומתנגדי הכיבוש והמשטר הנאצי. מי שחילץ והבריח את הילד בן השמונה ממחנה גירס ולאחר מכן מבית ילדים/מעון ילדים בצרפת היו חברי ארגון אוז"ה (O.S.E ) בצרפת , ארגון הצלה שפעל להצלת ילדים יהודים מידי הגרמנים ועוזריהם בזמן שצרפת היתה תחת הכיבוש הנאצי.
שמו של הילד הרברט שונה לשם צרפתיהוברט אודה והיה עליו להשיל מעליו את זהותו הקודמת, ללמוד צרפתית ולהפוך לילד צרפתי.
בהתחלה העבירו אנשי אוז"ה את הילד הוברט אודה לספר באחד הכפרים. " הוא לא התלונן שהספר נתן לו מנות-אוכל קטנות לאכול, הוא לא בכה כשהספר היכה אותו בכל פעם שלא הקפיד לצחצח את נעליו של הספר גם מאחור. הוא השתדל לעשות כל מה שציוו עליו. הוא סידר, ניקה , ציחצח. הוא היה עבד קטן בן שמונה. אחרי חודש ימים הגיעה נציגת אוז"ה לראות מה שלומו של הילד הובר ופגשה בפניו העצובים והרזים. בתוך יומיים הועבר הילד הובר לעיירה בוזנסה , לבית משפ…

גבורתו של הנער מנחם פרייזלר ז"ל , לחימה עם הפרטיזנים ולחימה במלחמת העצמאות בישראל

הוא נולד בשנת 1929 בעיירה מסיב ברומניה. בשנת 1940, גורש מנחם (מנדל) פרייזלר, עם קרובי משפחה נוספים למחנה עבודה ברוסיה. העבודה הפיזית הקשה כללה שבירת סלעים והפיכתם לחצץ, תוך עמידה במכסות גבוהות ומשמעת נוקשה.


מנחם הנער, הצליח לברוח ולהצטרף לפרטיזנים ביערות באזור בוקובינה. בתום תלאות המלחמה, הגיע מנחם למרכז קליטת השורדים, במילאנו שבאיטליה, שם הוצע לו להצטרף לאחר מכפרי הנוער שהתארגנו לקראת עלייה לארץ. ככל הנראה הצטרף לקבוצת "השבים" בסנטה קרוצ'ה. 
בפברואר 1947 היה מנחם על סיפונה של אניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" (אולואה). במבואות חיפה, זוהתה האנייה ע"י מטוס סיור בריטי והתפתח קרב קשה בין חיילי הצי הבריטי ובין המעפילים. מול המחנה הבריטי שלחופי בת גלים, עלתה האנייה על שרטון ומעפיליה נתפסו, הועלו על שלוש אניות בריטיות וגורשו למחנה המעצר בקפריסין, שם רוכזו במחנה 66. 
במחנה קפריסין, לצד אימונים מאולתרים ברובים מעץ, עבד מנחם בסנדלריה ותיקן את נעליהם הבלויות של המעפילים. במקביל, הצטרף לגרעין "תקומה" של "הפועל המזרחי". ב-9.4.1948, כעבור 13 חודשים של שה…

סיפור ההישרדות של אידה , בת 8 , בגטו לודז'

מאתמאיה שחל (רוזנברג)
ארץ לידהישראל
סבתא אידה נולדה בפולין בעיר לודז' בשנת 1931, לאמה פולה ואביה לאון לבית משפחת טבק. אחריה נולד אחיה וכך גדלו בשלווה בבית אמיד עם ההורים והסבים שלהם.  כשהייתה בת שמונה (שנת 1939) פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין. חייהם של בני משפחת טבק החלו להתערער, הפחד החל לפעום בליבם ותחושותיהם היו קשות שהרי הייתה רדיפה כנגד היהודים באשר הם בכלל ומשפחת טבק בפרט. הם היו יהודים אמידים בעלי מפעל לכפתורים, המפעל שגשג עד הפלישה ולמעשה כל מאווייהם רוכזו למחבוא של רכושם והישרדותם. חייהם הפכו לקשים מאוד. המפעל שהיה מקור פרנסתם הולאם לטובת המשטר הנאצי והם הועברו לגטו לודז'. החיים בגטו היו בלתי נסבלים: המגורים היו קשים מנשוא. על כל פיסת לחם או תפוח אדמה היו מספר רב של רעבים. בעקבות הרעב נאלץ סבא לאון להתגנב ולחפש אוכל מחוץ לגטו. בעודו עושה כך וביחד עם אחיה של סבתא אידה נתפסו השניים על ידי הנאצים ונורו למוות. הסבא והסבתא הלכו לחפש אחריהם וגם הם נתפסו וישבו במעצר והובלו לתאי גזים. בעודן מתמודדות עם אבלן הקשה המשיכו במסע הישרדותי וקיומי. שוב נאלצו לחפ…

הבריחה מפולין לרוסיה : קורותיה של ילדה יתומה בת 12

מאתדבורה שריג (בולקה)
"אימי עברה טלטלות קשות ביותר, בשל יהדותה, אם כי למזלה לא שהתה במחנה ריכוז. משפחתה נמלטה מפולין לרוסיה מבעוד מועד. בדרך מתו הוריה  והיא מצאה את עצמה יתומה בת 12, ללא בית, ללא משפחה, וללא כל ידיעה כיצד יימשכו חייה… למזלה, מזכירת בית הספר שבו היא בילתה את הלילה, פגשה אותה בוכייה, וכשהבינה כי הנערה אובדת עצות, הציעה לה לבוא ולגור בביתה. אמי שהתה בביתה מספר שנים ו"הרוויחה את לחמה" בכך שעבדה בבית שאירח אותה… לאחר מספר שנים נודע לה שמתארגנת קבוצת ילדים לעלייה לארץ. בקבוצת הילדים הזאת הייתה אחותה לאה. היא הצטרפה אליה. הקבוצה היגרה לצרפת ומשם עלתה לישראל בשנת 1947. באונייה בה הם הפליגו לארץ נפגשו אימי ואבי. אימי מצאה חן בעיני אבי, שלאחר שלושה שבועות של היכרות אמר לה: "רבקה, תראי אני לבד את לבד, בואי נתחתן ונחיה ביחד." אימי הייתה אז בת 19, ונענתה לו ברצון. כיום, אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו מפגש כה קצר לפני הנישואים, אולי רק בחברה החרדית, אבל אז על רקע עברם הנורא ובדידותם, אפשר להבין זאת. אבי ביטא זאת בהצעת הנישואים המנומקת והתמציתית שלו. גם בארץ הור…

להתחבא בארון , אוה גוליגאר, בת 10 ( בת 3 עם פרוץ המלחמה)

עדות מקורית משנת 1946

מקור : בנימין טננבוים (טנא). אחד מעיר ושניים ממשפחה, ספריית הפועלים , 1947
"נולדתי בלבוב בשנת 1936 . המלחמה פרצה ב1939, אבל ההשמדה הגדולה של היהודים היתה בשנת 1942. עוד לפני זמן הגיטו לקחו הגרמנים את אבא לעבודה והוא לא חזר. הם ערכו אקציות, מצודים , חטיפות . לא אוכל לתאר מה עבר עלינו. ממול ביתנו היו גרמנים ונורא לחשוב על כל מה שעשו שם . מבעד לחלוןהפתוחשמענו צעקות ובכי. עצובים חכינו לשעה 9 , אז גמרו הגרמנים את עבודתם.
וזוכרת אני עוד זאת : הגרמנים עשו חיפוש אצלנו , והיתה זקנה אחת והגרמנים אמרו להם להתפשט. חיפשו זהב , נבלים! היינו כמו ארנבות ששיסו בהן כלבים, ופעם שנייה: אחותי מסתתרת . אמא בעבודה. והנה באו גרמנים. מייד התלבשתי מהר ורצתי לדודי שהיה שוטר יהודי. הוא עמד שם ודיבר עם גרמני מפוטם. לא היה איכפת לי , וצעקתי : דודי , הגרמנים רוצים לקחת את סבתא! בבקשה תציל אותה!
הוא הובילני לחדרו אשר במשטרה והלך להצילה. מבעד לחלון ראיתי את המוני האומללים. הלכו שם נשים וילדים, זקנים וגברים צעירים. כולם בדרכם למוות. למה? כי יהודים הם , חטא גדול!
אני משתוממת שזוכרת אני פרטים כא…