דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2017

גינדה טסמן, ילדה בת 13 , עם הפרטיזנים ביערות מינסק

הינדה טסמן לבית נחמצ'יק נולדה בשנת 1929 במינסק שבבלרוס, האמצעית בשבעה אחים ואחיות. אביה אלי היה בעל קונדיטוריה, בנאי ופועל מתכת. אמה טייבה (טובה) ניהלה את החווה הקטנה של המשפחה שהיו בה מטעי פרי ומשק חי ובימי השוק הייתה מוכרת פֵרות, ביצים וחלב בקר וצאן. 
ביולי 1941, לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות, רוכזו יהודי מינסק בגטו. באוגוסט נרצחו אלפי יהודים באקצייה בגטו. לאחר מכן נכנסו גרמנים לגטו כמעט מדי לילה ורצחו משפחות שלמות בירי. באחד מלילות נובמבר נכנסו גרמנים לביתה של משפחת נחמצ'יק וירו למוות בכל בני המשפחה. רק הינדה ניצלה – אביה נפל עליה והסתיר אותה בגופו.

הינדה הסתתרה זמן מה בבית דודיה ושכניה, בני משפחת רובינצ'יק. היא הייתה מלקטת חפצים מבתי ההרוגים ומבריחה אותם אל מחוץ לגטו. את המזון שקיבלה תמורתם הבריחה לגטו תוך סיכון חייה. היא שובצה לעבודת פרך במפעל לבנים בגטו ובד בבד המשיכה בהברחות. בסוף השנה פרצה בגטו מגפת טיפוס הבטן והפילה מאות חללים. גם הינדה חלתה אך החלימה.

באפריל 1943 ברחה הינדה מהגטו בעקבות בת דודתה יוכי והסתתרה באחד הכפרים הסמוכים למינסק. לאחר כמה שבועות צורפה לקבוצ…

דיטה קראוס, ילדה בת 14 , בבלוק הילדים באושוויץ

אדית (דיטה) קראוס לבית פולאך נולדה ב-1929 בפראג, בת יחידה לאביה המשפטן ד"ר האנס פולאך ולאמה אליזבת. במרץ 1939, כשפלשו הגרמנים לארצות הצ'כיות ובפועל סיפחו אותן, פוטר אביה מעבודתו. בספטמבר, כשפלשה גרמניה לפולין, שלחו ההורים את דיטה לכפר עד יעבור זעם אך ב-1940 החזירו אותה אליהם לפראג. דיטה החלה ללמוד בחוגים פרטיים שארגנו עבורה הוריה. במגרש ספורט, המקום הציבורי היחיד שבו הותר ליהודים לשהות, פגשה דיטה בפעם הראשונה את פרדי הירש שהיה מורה, איש חינוך ומדריך ספורט כריזמטי. 
בנובמבר 1942 גורשו דיטה והוריה לגטו טרזין. דיטה הועברה לצריף הנערות. היא עבדה בחקלאות, ובסוף ימי העבודה נהגה ללכת לבניין שגרה בו סבתה קתרינה שגורשה עם הסב לטרזין עוד קודם לכן, בקיץ 1942.

על אף הצפיפות הקשה, המזון הדל ועבודת הכפייה התקיימה בגטו פעילות חינוכית ותרבותית ענפה של שיעורים והרצאות. במדריכים היה פרדי הירש, והוא ארגן פעילויות ואימוני ספורט וחינך לערכים, לאחריות הדדית ולגאווה ביהדות. דיטה השתתפה בפעילויות אלו וגם שרה באופרה ברונדיבר שהועלתה בגטו. היא למדה בשיעורי הציור של פרידל דיקר ברנדייס, אמנית מחוננת שיזמה…

מסע ההישרדות של הנער אנטולי יצחק , בן 14 , בשואה

אנטולי יצחק רובין נולד במינסק שבבלרוס בשנת 1928 למשפחה מסורתית, והוא הצעיר מבין ארבעה ילדים. אביו פנחס עבד בארגון סיוע ליתומים. ביוני 1941, עם פלישת הגרמנים לברית המועצות, שהה אנטולי במחנה קיץ ליד מינסק. בשובו למינסק גילה שביתו נשרף. הוא הצטרף לנמלטים מזרחה, אך הגרמנים הגיעו לעיירה שהיה בה עם משפחת דודתו ביילה והם שבו למינסק. בבית דודתו רבקה מצא את אמו אתל ואת אחיותיו תמר ובטי. אביו נרצח כשחיפש את משפחתו בדרך למוסקבה.בני המשפחה נכלאו בגטו מינסק. תמר, אחותו של אנטולי, עבדה מחוץ לגטו והביאה מזון וידיעות. באקצייה בנובמבר 1941 נלקחו אנטולי, אחיותיו ואמו עם המיועדים למוות. תמר ולאחר מכן אנטולי הצליחו לברוח מבין הטורים שהוצעדו לבורות הירי. תמר הגיעה לפרטיזנים אך הוסגרה לגרמנים, עונתה ונרצחה. אמו אתל ואחותו בטי נרצחו בבורות המוות בטוצ'ינקה. אנטולי שב לגטו, עבד בעבודות כפייה וניזון משיירי אוכל של הגרמנים. במרץ 1942 עם שובו לגטו, נעצר באקצייה וצורף אל הנשלחים למוות אך שוב הצליח להימלט.חבר גרמני של אביו נתן לו מסמכים של רוסי שמצא. אנטולי הגיע לכפר דברושינה בעזרת שרתת בית ספר אוסטרית, ושם עב…

מסע ההישרדות של חסיה ורדי , ילדה בת 10 , בשואה

חסיה ורדי נולדה בשנת 1932 בסטוצ'ק ונגרובסקי בפולין, בת יחידה ליעקב ורבקה. עם פרוץ המלחמה נשרפו חלק מהבתים בסטוצ'ק וליישוב הגיעו פליטים. חסיה, הוריה ועוד יותר מעשרה קרובים עברו להתגורר בבית סבתה חוה. עם כניסת הגרמנים לעיירה בספטמבר 1939 נאסר על היהודים ללמוד, אך ביוזמת ההורים למדו הילדים בקבוצות עם מורות פליטות שהגיעו מוורשה.
באפריל 1942 נשלח האב יעקב לעבודה וככל הנראה נרצח מאוחר יותר בטרבלינקה. בספטמבר 1942 גורשו יהודי העיירה לטרבלינקה. בעת האקציה הסתתרה חסיה בבונקר שחפרו בבית קרובות משפחה. לאחר מכן ברחה ליער עם קבוצת נשים וילדים, בהם אמה וסבתה. בימים ביקשה אוכל בכפרים ובלילות לנה ביער. סבתה של חסיה לימדה אותה לסרוג, והיא סרגה אצל הכפריים הפולניים למחייתן. מדי פעם יצאה הסבתא להביא אוכל מכפריים שהכירו אותה.
בנובמבר 1942 תפסו הגרמנים 11 מחברי הקבוצה, בהם חסיה, אמה ובני דודיה משה ושרוליק. הם נלקחו במשאית, הורדו בצד הדרך, נצטוו לשבת על סף תעלה לצד הדרך במרוזובה-וולה ונורו למוות. חסיה שרדה בדרך נס. לאחר שהסתלקו הגרמנים הגיעה מגואלת בדם לבית משפחת בוזיק שאצלה נהגה לסרוג. כשנתפסה הקבו…

מסע ההישרדות בשואה של אליעזר לב-ציון , ילד בן 14

אליעזר לב-ציון נולד בשנת 1927 בגרמניה בשם אוסקר-אליעזר לוינזון. חודש לאחר עליית הנאצים  בחודש השמיני להריונה, ברחה עם אליעזר לצרפת והשניים הגיעו לליון, שם נולד כעבור חודש אחיו של אליעזר, מרסל-גדעון. האם יצאה לעבוד במכבסה, ואליעזר נותר בבית עם מרסל התינוק וגידל אותו.
בחורף 1940-1939 נלקחו אליעזר, אמו ואחיו למחנה מעצר בארדש, שם נספו רבים בשל התנאים. לאחר ארבעה חודשים שוחרר אליעזר ובקיץ הצטרף להכשרה חקלאית דתית של תנועת הצופים היהודיים ונהיה ציוני וחקלאי. 
בנובמבר 1942 כבשו הגרמנים את דרום צרפת. אליעזר נתפס כשהוא נושא תעודה מזויפת ונאסר, אך שוחרר לאחר שלושה חודשים. הוא הצטרף למחתרת היהודית, והכומר אלכסנדר גלסברג, מנהל ארגון סיוע לפליטים, ולימים חסיד אומות העולם, שלח אותו להציל ילדים ממחנה מעצר צרפתי.
בפברואר 1944 נפגש אליעזר עם אמו ואחיו באזור גרנובל, אך אנשי גסטפו הגיעו למקום המפגש ועצרו את האם ואת האח. אליעזר הצליח להימלט, אך אמו ואחיו גורשו לאושוויץ ונספו. אליעזר השתתף במערכה לשחרור גרנובל. לאחר השחרור שב לליון וחיפש לשווא אחר קרובים. הוא נסע לפריז, עבר קורס מדריכים מטעם הג'וינט ויצא…

מסלול הנדודים בשואה של הילד חיימקה רוסק ז"ל שנפל כחייל בצנחנים במלחמת ששת הימים

מאת: ד"ר אריה גילאי

חיים רוסק (חיימקה) בן אברהם ודבורה נולד בראש השנה תרצ"ח 6.9.1937, בעיר סלוצק כ-100 ק"מ דרומית לעיר הבירה מינסק. בסלוצק, "עיר ואם בישראל", גרו יהודים במשך מאות שנים עד למלחמת עולם השנייה. העיר הייתה מקום תורה בולט, בה שמשו רבנים גדולים בתורה, והחשוב בהם הוא הרידב"ז, מייסד ישיבת הגאונים - "עץ חיים””
ביום 22 ליוני 1941 החלה פלישת הגרמנים מפולין הכבושה לעבר רוסיה הלבנה. פלישה זו כונתה "מבצע ברברוסה". בתחילת מבצע זה נהרג החייל אברהם רוסק, אביו של חיימקה. אימו, האלמנה דבורה, החליטה לעזוב את סלוצק ולעבור עם בנה היתום אל אחותה חנה מרגולין שגרה בעיר בברויסק. אולם, הגרמנים שהתקדמו לכיוון העיר גרמו לתושבי בברויסק לארוז את חפציהם ולברוח מזרחה. נחמיה מרגולין בעלה של חנה ואחיו זוסיה גויסו לצבא ועזבו את הבית. לכן, נשותיהם חנה ונחמה מרגולין (לבית קפלן) ארזו את חפצי הבית וביחד עם ששת ילדיהם הקטנים וכן חיימקה היתום ואמו דבורה התארגנו כקבוצה קטנה כדי לחפש לעצמם עגלה עם סוס ככלי תחבורה במנוסתם.
סוס ועגלה לא מצאו שלושת הנשים ולכן החליטו דבורה ר…

כרם ואחיו, יצחק ויינברג, ילדים בשואה במסלול הישרדות

אבנר כרם נכנס לחדר בארכיון העיר קראקוב בפולין בלי הרבה ציפיות. הספרן, בחור גבוה וצנום, מושיט לו ספר ישן עב כרס. בספר מתועדות כל הלידות בשנת הולדתו המשוערת של כרם, 1939. הוא מעלעל בספר, עובר שם אחר שם, חודש אחר חודש, עד שהוא נתקל בשם מוכר. אלתר שייע ויינברג. בדיקה קצרה והצלבת נתונים מניבות ממצאים נוספים. שמות האב והאם, שתמונותיהם מצורפות. תיעוד גם לאחיו הבכור. סבים משני הצדדים, משפחה. "מינד'לה", הוא לוחש בקול חנוק לתמונת אמו, "יש לי כל כך הרבה לספר לך".
"זה היה אחד הרגעים הקשים בחיי", אומר כרם לאחרונה, כשנה אחרי שצולמה אותה סצינה, המופיעה בסרט התיעודי "פה למדתי לאהוב" ששודר בשנת 2012 בערוץ 2. "זה המשהו שלא ידעתי שאני מחפש. בדיעבד, חיפוש הזהות היה הדבר הכי חשוב בחיים שלי. עברו 70 שנה ורק עכשיו אנחנו מגלים. פתאום לראות את השם שלי, תמונות שלא ראיתי מעולם. הבנתי את הרקע שממנו הגעתי. מזל שהנאצים כל כך מסודרים. כל זה התפוצץ לי בראש והתמוטטתי".
גם בתוך הסבך של סיפורים אנושיים קורעי לב שיצרה מלחמת העולם השנייה, הסיפור של כרם ושל אחיו, יצחק וי…

נוח קליגר , נער בן 15 , בפעילות מחתרתית בבלגיה הכבושה

בתעודה הבלגית השתמשתי רק כאשר הייתי בפעילות מחתרתית . בחיי היום יום נשאתי תמיד טלאי צהוב ותעודת זהות "יהודית". לא יכולתי לדעת מי מהאנשים הרבים שהכירו אותי ילשין אם יראה אותי ללא הטלאי הצהוב. למרבה הצער והחרפה , בבלגיה פעלו אז מלשינים יהודים , שתמורת תשלום והבטחה שלא ייפגעו , הסגירו יהודים. הידוע מכולם כונה ז'אק , הוא הסגיר מאות יהודים ובהם גם את הורי. הוא  אמנם הרוויח כסף מפעילותו זו , אך לא נהנה ממנו לזמן רב. לקראת תום המלחמה, ממש לפני שנמלטו אנשי הגסטפו מבלגיה , כאשר היה ברור שהגיע סופו של הרייך , הם ירו גם בז'אק , משרתם הנאמן.
תפקידי בהברחת היהודים מבלגיה לצרפת היה לשמש איש קשר למבריחים. איתרנו צעירים יהודים שרצו או הסכימו לברוח לשווייץ ( לרוב נאלצו לעזוב את משפחותיהם), סידרנו אותם בקבוצות קטנות של שלושה-ארבעה , ציידנו אותם בתעודות הנחוצות , ואני ליוותי אותם לעיירת הגבול הבלגית מוקרון. שם נפגשו בשני בתי קפה לסירוגין עם המבריח התורן שהעביר אותם לצרפת, אל המבריח הצרפתי שהבריח אותם לשווייץ. נהגנו לשלוח קבוצות כאלה מדי שבוע , בימים ב' וה', וכך הצלחנו להבריח קר…

“עד אז רק קראתי על דברים כאלה בספרים..." סיפורו של אורי אורלב מערך שיעור

אסף טל ולירז לחמנוביץ
מיועד לתלמידי בתי הספר היסודיים
משך הפעילות:  שעה וחצי
מערך שיעור העוסק בסיפורו של אורי אורלב, ניצול שואה, שהפך לימים לסופר ומבוסס על ספרו "משחק החול". דרך הסיפור נחשפים התלמידים להתמודדותו של ילד בתקופת השואה ודמותו מעוררת אמפטיה והבנה של סוגיות חשובות בתקופת השואה כגון: החיים בגטו, מחבוא מפני הגירושים, מות אימו ועוד
למערך השיעור המלא באתר יד ושם


אני כבר יודע [...] שלנדודים האלה לא יהיה קץ"" סיפורו של אהוד לב ( פעילות חינוכית)

אני כבר יודע [...] שלנדודים האלה לא יהיה קץ""סיפורו של אהוד לבלירז לחמנוביץ ואביה סלומון חובב
מיועד לתלמידי החטיבה התחתונה
משך הפעילות:שעתיים
הספר במסתור מציג שלושה סיפורי עדות של ילדים שעברו את שנות המלחמה בצרפת, המופיעים בזה אחר זה. סיפוריהם של אהוד לב, ג'ילבר בלום ויפה בן-ישר, נבחרו כמייצגים את הקשיים והדילמות שעברו על ילדים יהודיים בתקופת השואה בצרפת. ילדים אלו ניצלו הן מידי הגרמנים והן מידי צרפתים משתפי פעולה על ידי פעולות הצלה מורכבות ושיתוף פעולה ייחודי של אנשי ארגונים יהודיים, כגון: האוז"ה, ויצ"ו והמחתרת היהודית, אשר חברו אל ארגונים לא יהודים, וכן נעזרו בתושבי כפרים רבים שהסכימו לסכן את נפשם ולהחביא בביתם ילדים יהודים עד יעבור זעם.
שיעור זה יעסוק בסיפורו של אהוד לב.
למערך השיעור המלא ביד ושם
אהוד לב - מערכי שיעור - חינוך והוראה מתוקשבת - יד ושם - Yad Vashem

130 ילדים, ועוד אחד

במסע שארך מעל לשנה, בשיא השמדת העם היהודי, במעבר בין ארבע מדינות ו-7 מחנות מעבר, השמדה וריכוז, שרדו עשרות ילדים יהודים, שבשלב מכריע במהלך מסעם, דבקו אחד בשני, בצעד שככל הנראה הציל אותם באותו הזמן מהשמדה בבירקנאו.
למאמר המלא של יהל פרג'

פרידה דיקר-ברנדיס וציורי הילדים בגטו טרזין

פרידה דיקר-ברנדיס נולדה בווינה (אוסטריה) בשנת 1898 ונספתה באושוויץ-בירקנאו ב- 1944. פרידה הייתה אמנית חשובה בתקופתה ובעלת כישורים פדגוגיים שאפשרו לה ללמד ולהעניק מסגרת חינוכית למאות ילדים במצוקה בגטו טרזין.
דרכה האמנותית של פרידה דיקר-ברנדיס החלה עם הכשרתה באקדמיה לאמנות גרפית בווינה, בהמשך למדה גם בגרמניה. היא עבדה כמעצבת פנים ואופנה בברלין ובווינה. בשנת 1934, היגרה לפראג  ואחר כך עברה לעיר בהרונוב.
בדצמבר 1942 גורשה לגטו טרזין, שם עבדה כמורה לציור בבתי הילדים שהוקמו בגטו. באוקטובר 1944 נשלחה מו הגטו למחנה אושוויץ-בירקנאו ושם מצאה את מותה.
ציורי הילדים פרידה התגוררה במעון לנערות צ'כיות, ביתן L-410, ועברה מביתן לביתן בגטו על מנת לעודד יצירה וביטוי עצמי של הילדים והנערים באמצעות הציור והקולאז'. אלפי ציורי ילדים נוצרו בשיעוריה של פרידה דיקר-ברניס, כשהיא הציבה לעצמה מטרה ואתגר חינוכי: לשקם את תודעתם השברירית של הילדים בגטו ולהקל על מצוקות נפשותיהם. פרידה ידעה להקסים את הילדים ולשבות את תשומת לִבם, במהלך השיעורים סיפרה להם אגדות, סיפורים ומעשיות, הילדים התבקשו לצייר מתוך עולם הסיפור…