בתחילת שנת 1942 יצאה ההוראה של הגרמנים
והשלטונות ההולנדים כי לילדים יהודים מותר מעתה ללמוד רק בבתי ספר יהודיים . וכך
הצטרפו אלינו ילדים יהודים רבים, אשר למדו עד אז בבתי-ספר לא-יהודיים. כן הועברו
באותו זמן לאמסטרדם כל היהודים מערי השדה , וזאת כמובן כדי להקל על ריכוזם. גם
עובדה זו הביאה לתוספת תלמידים במידה כזאת , שאפילו כיתות חדשות נפתחו בביה"ס היהודי באמסטרדם באותו זמן.
אולם כל הפעולות האלה נמשכו זמן קצר ביותר-
ובארגונן היתה כמובן מטרה ברורה של הטעייה ואחיזת-עיניים על מנת ליצור רושם
של המשך חיים נורמליים. כי ממש באותם ימים
של יולי 1942, כבר החלו המשלוחים ההמוניים
מהולנד למחנות, אשר נמשכו באופן שיטתי מיום 15 ליולי 1942 ועד ליום 13 לספטמבר
1944- יום אחר יום , כאשר כל משלוח כולל מאות ואלפי אנשים.
ואכן מהר מאוד, עוד במשך השבועות האחרונים
של אותה שנת לימודים , ובמיוחד מתחילת שנת הלימודים שלאחריה , שנת 1943 – החלו להיראות
בבקרים מקומות פנויים בכיתות ! ברובם של אלה שנלקחו בלילות, תמיד בלילות , מבתיהם
למחנות- ומיעוטם של אלה שהלכו להסתתר, להתחבא או כפי שאמרנו אז בהולנדית Onderduiken ,
כלומר, לצלול , "לרדת מתחת למים" . וכך , בחודשים המעטים שבהם עוד למדנו
בשנת הלימודים 1943 , הלכה הכיתה והצטמקה מיום ליום- עד אשר בתחילת הקיץ של שנת
1943 לא היה כמעט יותר את מי ללמד, והלימודים הסדירים נפסקו כליל .
אנחנו , אותו קומץ ילדים שעדיין נשאר,
הלכנו לביתו של המורה , ישבנו איתו כמה שעות כל יום, ולמדנו ככל שהמצב איפשר זאת.
יום אחד באנו , ולא מצאנו את המורה יותר בביתו. התברר , שהוא מצא מסתור, הצליח
לעבור בשלום את המלחמה ועלה ארצה לאחריה.
הילדים האחרונים , שנשארו עוד לאחר מכן,
ואני ביניהם – עזרו בסופו של דבר במבצע
אריזת כל ספרי הלימוד של בית הספר היהודי, לצורך הסתרתם במרתפי בתי-הכנסת, וחלק
מספרים אלה ניצל.
לא כן הילדים ! להווותנו , מרבית הילדים מבית הספר ומהכיתה שלי
נספו במחנות הריכוז. שרדו מתוך כל 52 הילדים בכיתה רק 7 -יבלח"א.
גם לשאר הכיתות בבית הספר היהודי היו
נתונים דומים.
ב30 ביוני 1942 נכנס לתוקפו צו של עוצר
לילה קבוע , אשר הורה ליהודים להיות בביתם כל ערב, משעה שמונה ועד לשעה שש למחרת
בבוקר.
החיוב
להימצא בבית שלך דווקא , מסביר כמובן את מטרת הצו, כי אותן עשר שעות , בהן
היה מובטח למצוא כל יהודי בביתו – היו מיועדות לתפיסת האנשים בביתם וללקיחתם
למשלוחים. וזה גם ההסבר לכך, שהמקומות הריקים בכיתות בלטו תמיד בבקרים, לאחר שבלילות
נלקחו משפחות-משפחות – למחנות ...
באותם ימים , כאשר יהודי הולנדי היה עולה
על משכבו בערב , כלל לא היה יודע אם ימצא
את עצמו בביתו למחרת בבוקר, או שמא ...
נקל לשער את מתח העצבים הנורא , שכולם היו
נתונים בו, ואת ההתלבטויות הבלתי פוסקות שהיו לאנשים, האם לנסות לעשות משהו , ואם
כן מה ואיך ....
מקור וקרדיט :
יהודית אילן-אונדרוייזר, זכרונות מימים
אפלים : קורות ילדה אחת מגולת הולנד בימי השואה, הוצאת עקד , 1992 .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה