שאול הראל ילד ללא צל
הוצאת
סטימיצקי 2017
296
עמודים
שאול
הראל (נולד ב-1937) הוא רופא ילדים ונוירולוג ישראלי, פרופסור לרפואה באוניברסיטת
תל אביב.
סיפור
החיים
הראל
נולד כשאול הילסברג, בן זקונים למשפחה עם שבעה נפשות ממוצא פולני, שהתגוררה
בבריסל. את ילדותו המאושרת יחסית קטעו הגרמנים כשהיה בן ארבע וחצי בלבד. "יום
אחד אכלנו ארוחת ערב יום שישי ופתאום אחותי רגינה באה בריצה והזהירה אותנו
שהגרמנים הגיעו," מספר
הראל. הארבעה עלו במהירות והתחבאו מאחורי קיר. "שמו לי סמרטוטים בפה כדי שאני
לא אצעק," מספר
הראל.
בדרך
נס ניצלו הראל ומשפחתו באותו היום. "הגרמנים שלחו חייל לראות אם יש 'יהודים
מלוכלכים' למעלה," מספר
הראל, "הוא הדליק סיגריה ונשען על הקיר שהסתתרנו מאחוריו ולאחר כמה דקות ירד.
לא עשה סיבוב ולא בדק את החדרים. ניצלנו כי הוא 'התרשל' בעבודתו."
לאחר
שלא מצאו מקום לשהות בו, החליטו הוריו של הראל, משה ופרלה, להציל את הילדים ויצרו
קשר עם המחתרת הבלגית. תחילה לקחה המחתרת את הראל ולאחר מכן גם את אחותו. זו הייתה
הפעם האחרונה שראה את הוריו.
אחת ממצילותיו הייתה אנדרה גלן-הרשקוביצ'י (קישור) .
במשך
כארבע שנים הוסתר שאול הראל, בזהות בדויה תחת השם צ'ארלס ואן-ברגן, בשתי משפחות שונות.
"שפת האם שלי היתה יידיש ואסור היה לי לדבר בה," הוא נזכר.
כשהסתיימה
המלחמה היה הראל בן שמונה. הוא היה חולה מאוד ואושפז בבית החולים. "אחי
ישראל, שיצא להילחם בגרמנים עוד בשנת 1939 שרד
והצליח לאתר אותי דרך המחתרת הבלגית," מספר
הראל. "אחות הגיעה ואמרה לי שיש לי אח. לא זכרתי אותו. הוא עזב כשהייתי בן
שנתיים וחצי."
אחרי
המלחמה נשלח הראל למוסד ליתומים בשם "לאן," שם למד לקרוא בפעם הראשונה. שם גם פגש במדריך זיגי הירש
(20), ששרד את אושוויץ והחזיר להראל את החיוך לפנים. "פשוט הערצתי אותו," הוא מספר. אחרי כמה שנים, כשהיה בן 12,
הוחלט להעלות אותו לישראל במסגרת עליית הנוער, מאחר וגם אחיו ישראל ואחותו רגינה
גרו בארץ.
בשנת 2009 יצא הסרט הדוקומנטרי "ילדים ללא צל", העוסק בסיפור חייו של הראל.
