בגטו וילנה פעלו בתי ספר רבים
. הם קמו ביוזמתם של המורים עצמם. בספטמבר 1941 נרשמו שם 2700 ילדים מגיל 7 עד 14.
אולם היו ילדים שלא נרשמו, כי ההורים חששו מפני מזימה: רצון האויב הגרמני לגלות את
מספר הילדים בגטו וכתובתיהם . חלק מהילדים בגטו וילנה חסרי הורים וחסרי בית והם
הלכו לבתי הספר .
בבתי-הספר בגטו
וילנה נעשתה פעולה חינוכית ענפה ומעמיקה.
שפת ההוראה הייתה אידיש , אך בכל הכיתות לימדו
תנ"ך , לשון וספרות עברית , ותולדות עם ישראל. המורים ביקשו לעורר בקרב
התלמידים גאווה לאומית לעומת ההשפלה והדיכוי וללמדם להתייחס בבוז לנוגשיהם. בעבודה
החינוכית בגטו נתנה את נפשה המורה הוותיקה מירה ברנשטיין.
אחר טבח ביהודי וילנה , הוקם בעיר מחנה ריכוז – בו
ניצלו כ-80 ילד . עבורם הוקם מחבוא מיוחד בין קירות כפולים. המורה לייב אופסקין
היה מלמד במחבוא את הילדים , וכדי לעודד את רוחם ערך אתם הצגה .....
מקור וקרדיט :
שרה נשמית , מאבקו של הגטו ,מפעלי תרבות וחינוך בע"מ
, תל אביב 1968
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה