מה קרה לילדה חווה (אוויצ'קה) שלזינגר בתקופת השואה ?

" הילדה אוויצ'קה הייתה בשנתיים גדולה ממני. אימא נהגה לספר לי , כי אוויצ'קה הייתה קרובה לי במיוחד, לוקחת אותי , אחיה הקטן לכל מקום שהלכה, גם לחברותיה.

בת שבע הייתה כשנפרדנו ממנה פרידת עולם.

 זכור לי כי ערב אחד סמוך לנסיעתה הגיעה גוייה לפי מראיה , גבוהת קומה לביתנו וההורים משוחחים אתה בחדר הסמוך.

עד מהרה התברר לנו כי היא נשכרה על ידי הוריי לקחת איתה את אוויצ'קה , לגנוב איתה את הגבול להונגריה ולהעבירה לבית סבי (הורי אבי ) בעיירה פרד, שהיא עתה חלק מהונגריה. התכנית הייתה להעביר את כולנו למה שנחשב באותו פרק זמן מקום מבטחים, אלא שנגזר על אוויצ'קה להיות הראשונה.

למה בחרו הורי באישה הגוייה הזו להעביר את הילדה? הייתה לה ילדה בדיוק בגילה של אוויצ'קה וקל היה להעביר אותה את הגבול בזהות של בתה.

כשנה שהתה הילדה אוויצ'קה בבית סבה וסבתה. בתקופה הזאת גרו שם גם אחותו הצעירה של אבא , רוז'יקה ואחות מבוגרת יותר, עם חמשת ילדיה.

מייד עם הגיעה לביתם של הורי אבי , הלכה בתם רוז'יקה ורשמה אותה במרשם התושבים ההונגרי.

ואז הגיעו ידיעות על החמרה במצבם של יהודי הונגריה ו"מקום המבטחים" נתפס עתה כמקום מסוכן, שיש להימלט ולמלט ממנו את כל מי שאפשר.

הוריי נתקפו פחד , חרדו לשלומה של אוויצ'קה וטיכסו עצה איך להחזיר את הילדה הביתה. הם שוב שכרו את שירותיה של אותה אישה סלובקית כדי להבריח את הילדה דרך הגבול חזרה הביתה.

באותה עת שהתה הילדה אוויצ'קה בביתם של אחת האחיות של אבי , אתל אשת ויגדר עם חמשת ילדיהם.

בני המשפחה סירבו למסור אותה לידי האישה הגוייה בטענה שהילדה כבר רשומה ברשויות  בהונגריה ויש חשש שיישאלו עליה אם היא תיעלם. "

שואל ד"ר יצחק שלזינגר בספרו : האם מישהו היה מבחין בין כל הילדים בבית שילדה אחת חסרה? האם לא הייתה זו חובה מוסרית בסיסית להחזיר את הילדה להוריה?

 

"שלוש פעמים נסעה אימא לגבול . שלוש פעמים חצתה הגוייה את הגבול. שלוש פעמים הגיעה לבית המשפחה בה הייתה הילדה איווצ'קה, מסרה את מכתבה הנרגש של אימא ובו תחינה למסור את הילדה לאישה כדי שתוכל להחזירה להוריה. אימא אף הציעה באחד ממכתביה שכל המשפחה תצטרף אלינו בסלובקיה ויחד נמצא דרך להינצל.

בפעם השלישית כבר ישבו כל בני המשפחה על עגלה בדרך לגיטו ואגשיה בהונגריה שאליו נדרשו להגיע כל יהודי הסביבה לפני שהסיעום בקרונות רכבת להובלת בהמות לאושוויץ.

אחות אבי, רוז'יקה, הבטיחה לגויה שלפני הכניסה לגיטו היא תמסור לה את הילדה. הגויה סיפרה לאחר מכן, כי צעדה בגשם שוטף בעקבות העגלה עד לשערי הגיטו והתחננה בדמעות שייתנו לה את הילדה, אך את הילדה לא קיבלה. בני המשפחה , ואוויצ'קה איתם , נעלמו מאחורי שערי הגיטו.

אוויצ'קה נלקחה לאושוויץ עם יתר בני המשפחה שבביתם שהתה. היא נשלחה ע"י מנגלה שמאלה לתאי הגזים.

תמונתה התנוססה על קיר ליד מיטות הורינו עד יום מותם."

מקור וקרדיט :

יצחק שלזינגר . וילו, מחר שאבעס : סיפורו של ילד בונקר בשנה האחרונה לשואה, הוצאת המחבר , 2007

רקע היסטורי : איפה היה פחות גרוע ?

בשנת 1942 נראה מצב היהודים בהונגריה טוב בהרבה בהשוואה למצבם של יהודי סלובקיה. רבים מיהודי סלובקיה שהיו להם קרובים בהונגריה שלחו לשם את ילדיהם תוך הברחה בלתי חוקית של הגבול, אלא שאז נתהפכו היוצרות. גרמניה הנאצית לא הייתה מרוצה מהביצועים של ממשלת הונגריה הפשיסטית, בעיקר לא במה שנוגע ליהודים, והיא לקחה את השלטון לידיה. הנאצים ועוזריהם ההונגרים החלו בהכנות לקראת גירושם והשמדתם של כל יהודי הונגריה.

מקור וקרדיט :

יצחק שלזינגר . וילו, מחר שאבעס : סיפורו של ילד בונקר בשנה האחרונה לשואה, הוצאת המחבר , 2007