מרים רייזמן שרדה תחילה במסתור שבפולין ואז ביערות. "נשארתי לבד על עליית הגג, ילדה בת שמונה, בלי אימא, בלי אבא, בלי אף אחד, רק עם העכברים והג'וקים. בכיתי כל הזמן. רציתי את אימא", נזכרה. "ב-43' היה חורף מאוד קשה". בשנה הזו, אימה של מרים ואחיה כבר לא היו בחיים.
מרים נמלטה עם אביה ליערות פולין
עם קבוצת פרטיזנים ששרדו בבונקרים מאולתרים מתחת לאדמה, עד שיום אחד התגלו על ידי
הגרמנים. "כולם ברחו ואני לבד. אמרתי, 'לא, קר לי. אני לא רוצה לברוח'. אבל
כאילו שמעתי את הקול של אימא שלי, 'תברחי!' והם עמדו בכביש וירו, אבל אני לא יודעת
איך לא פגעו בי. נשכבתי על האדמה, על השלג. אבא לקח אותי על הידיים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה