חנה טנצר נולדה בפולין, בעיירה סטרחוביצה בשנת ,1930 למשפחה ציונית – מסורתית, בבית ספוג אהבה, כבוד ושמחת חיים.
- עם פרוץ המלחמה, החלו להתנכל ליהודים וחנה ומשפחתה (הוריה ואחותה) גורשו לגטו.
- מהגטו נשלחה המשפחה למחנה עבודה, שם נפטר אביה וחנה עם אמה ואחותה נשלחו לאושוויץ.
- באחת הסלקציות של מנגלה, חנה ואמה הופרדו מהאחות, נלקחו לתא גזים, שם פיזרו עליהם אבקה לבנה, נעלו את דלת הברזל וכך הן נשארו 24 שעות וחיכו למוות – אך זה מיאן להגיע.
- עד היום חנה למעשה לא יודעת מה השתבש ולמה היא זכתה בחיים.
- המספר של חנה באושוויץ היה 14319 )סכום הספרות 18 – בגימטריה "חי"( והיא מאמינה שאולי זה מה שהציל אותה.
אמה של חנה נפטרה באושוויץ ומה עלה בגורל אחותה היא לא יודעת עד היום.
- חנה השתחררה מאושוויץ כילדה בודדה, חזרה לעיר הולדתה אך לא מצאה איש ממשפחתה.
- חנה עלתה ארצה עם קבוצה של עליית הנוער ונקלטה בבית הספר החקלאי עיינות.
חנה בצה"ל
- חנה התגייסה לצה"ל בשנת 1951 ואחרי סיום הטירונות וקורס פקידות הוצבה כפקידה ראשית בבה"ד 7
- זיכרונותיה מבה"ד 7 – דוד חבקין מפקד הבסיס, ישראל ויינשינקר הרס"ר, המדריכים היו – מונטי ורינה הררי, איציק וייס, דוד דגני, פפי, זיגי, שרונה השלישה ואחרים.
- כפקידה ראשית היא גרה במגורי קצינים. כל מוצאי שבת נערכו ריקודים ברחבה שמאחורי השקם והיא מציינת שהבסיס היה לה למעשה לבית.
- קוריוז נוסף – קזבלן האמיתי (לא יהורם גאון) שירת באותה תקופה בבה"ד 7 כסניטר.
- לאחר תקופה בבה"ד 7 חנה נשלחה לבה"ד 1 כסמלת מבצעים ושם שירתה עד לשחרורה
חנה האזרחית
- עם שחרורה מצה"ל חנה התחילה לעבוד בחברת "עמידר", שם התקדמה לתפקידים בכירים במשך 40 שנה.
- עם יציאתה לגמלאות, חנה קשרה שנית את גורלה עם צה"ל והחלה ללוות משלחות למסעות בפולין כ"אשת עדות", בשלב ראשון קבוצות תלמידים ובהמשך קבוצות של "עדים במדים".
- חנה מתגוררת כיום בדירה מטופחת במרכז ת"א וקירות
ביתה מכוסים בעשרות תמונות ומזכרות ממסעותיה בפולין.
- לחנה שני "נכדים" מאומצים – טייס בחיל האוויר ובת של קצינה בשם רעות.
- אנשי הצבא משמשים לה כמשפחה אוהבת ודואגת.
המפגש בין חנה לבין אל"מ יוסי מורגנשטרן
- חנה התלוותה כ"אשת עדות" למשלחת של "עדים במדים" ביוני ,2011 שבה השתתף יוסי מורגנשטרן כמפקד צוות.
- באופן טבעי נוצר ביניהם "קליק" מיידי – חנה כניצולת שואה וכמי ששירתה בבה"ד 7 ויוסי כיליד פולין, בן לניצולי שואה וכמי שהיה מפקד בה"ד 7 ובעת סיפורה המדהים כיצד נצלה מתא הגזים, ליד שרידי המשרפות במחנה "בירקנאו" אל"מ יוסי מורגנשטרן מאוד התרגש, הוריד את סמל חיל הקשר שענד והעניק אותו לחנה במעמד ייחודי ומרגש זה, בנוכחות כל חברי המשלחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה