במשך שבעה עשורים שמרה ניצולת השואה, פמה פליישמן, על סיפורה כמו פצע פעור תחת תחבושות: ילדיה לא ידעו שהם יהודים, לא ידעו מה עבר על אמם - ובעיקר לא ידעו שהאיש שנחשב לגיבור בהולנד, הוא ששלח אותה לגורלה האכזר. סרט שצילמה קרן המתעדת ניצולי שואה, פתח הכול - והפתיע את כולם. בעולם שהתהפך עליהם הם מנסים להשיג צדק..
"היא
סיפרה לנו איך נלקחה כנערה בת 15 מפתח ביתה על ידי שני גרמנים למחנה ריכוז בצפון
הולנד, שם שהתה מספר חודשים בברגן בלזן", מספר אדלשטיין. "עם מספר נשים
יהודיות ממוצא איטלקי, היא נלקחה משם למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו שם שהתה את רוב
שנות המלחמה".
אדלשטיין מספר כי במהלך הריאיונות הראשוניים שאל שוב ושוב את
פמה, כיצד ייתכן שהיא נשלחת למחנות כאשר אביה הביולוגי היה קתולי. לדבריו, עובדת
היותה "ארית למחצה" הייתה אמורה להגן עליה מהשמדה. "הצאצאים ה'מעורבים'
הורשו לחיות תחת מגבלות", הוא מסביר. "לכן רק אמה של פמה התחבאה, בעוד
שהיא נשארה לחיות עם האב".
"שבתי ושאלתי אותה, איך זה קרה? איך שלחו אותך
לאושוויץ? והיא חזרה והשיבה, 'אני לא יודעת, אבא שלי דיבר עם הרשויות ולא הייתה
ברירה' - וסירבה להסביר". אדלשטיין חש שמסתתר כאן סיפור מורכב יותר, והוסיף
לשאול. "רק לקראת סוף יום צילומים מתיש במיוחד עבור אישה בת תשעים, כשהמצלמה
כמעט וכבתה, נפתחה דלת קטנה של זיכרון. היא אמרה לי, 'הייתי מקרה של קלמאייר', וזו
הייתה תחילתו של הסרט".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה