ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום רביעי, 27 ביולי 2022

בעיני ילדה בת שתים עשרה", לזכרה של ד"ר ינינה אלטמן ז"ל שנפטרה ב24 ביולי 2022

 




ינינה אלטמן לבית השלס
Hescheles (Janina Altman,‏ 2 בינואר 1931 - 24 ביולי 2022) הייתה סופרת וכימאית ישראלית, ניצולת שואה.

בעיני ילדה בת שתים עשרה שכתבה ינינה השלס, ילידת העיר לבוב בפולין, הוא יומן תיעודי, הכתוב מנקודת מבטה של מתבגרת יהודיה המתארת את הימים האיומים שעברה עם משפחתה והקהילה שלה. עם תום קריאתו עומד הקורא פעור פה

בעיני ילדה בת שתים-עשרה מאת ינינה השלס-אלטמן, הוא יומן שראה אור לראשונה ב-1946 בפולנית. היומן נכתב ב-1943, בזמן אמת, ע"י ינינה השלס (יאנקה, כפי שכונתה בילדותה), ילדה בת 12 שאיבדה את כל משפחתה. היא כתבה אותו, כשזיכרונותיה עדיין טריים, מיד אחרי שהוברחה ממחנה הריכוז, במסגרת מבצע הצלה מתוכנן ומאורגן של "המועצה לעזרה ליהודים". ינינה השתייכה לקבוצת אנשי הרוח במחנה יאנובסקי, שנדבקו בחיידק הספרותי – ילדה אחת קטנה בתוך חבורת מבוגרים. מידי ערב, לאור האש שבערה בבור המוות לא הרחק, נהגה לדקלם שירים שכתבה, בפני הנשים בצריף שישנה בו. כך הגיע שמעה למשורר והסופר, מיכאל בורביץ', שעמד בראש הפעילות התרבותית במחנה. לאחר שהצליח לברוח מהמחנה, בעזרת ידידיו, דאג להציל גם את ינינה. שלושה שבועות לאחר בריחתה מהמחנה, קיבלה ינינה מחברת אפורה ועיפרון, כדי לעודדה לכתוב את זיכרונותיה. יומנה המורכב משלוש מחברות (132 עמודים) כתוב בכתב יד גדול וברור, בכנות ילדותית, באופן בלתי אמצעי, עם זיכרון נאמן של המאורעות, ונתמך בתאריכים מדויקים ובשמות. מעבר לחשיבותו ההיסטורית, זהו גם סיפור אישי, שיש בו טעימה של האימה והייאוש של ילדה במחנה ריכוז.

ינינה שרדה. מציליה העבירו אותה ממקום מסתור אחד למשנהו, כשהם משנים כל פעם את זהותה, ואילו היומן יצא אל דרכו המחתרתית, השונה מזו של הכותבת שלו, ובמזל שרד את המלחמה. כתב היד נשמר בארכיונו הפרטי של מיכאל בורביץ', וב-1985 הוא מסר אותו לארכיון של "בית לוחמי הגטאות", בישראל. היומן מלווה בהקדמות של עורכי המהדורות בשפות השונות, בכרוניקה קצרה של האירועים המתוארים, באחרית דבר מאת המחברת, וכן בשירים שכתבה במחנה הריכוז- שירים שבמובן מסויים הביאו להצלתה.

הוצאת פרדס, 151 עמ'

 ראו גם :

"בעיני ילדה בת שתים עשרה" – מסמך אנושי מחייב – פרופסור אריה קיזל

 

קישור לכתבה של פרופסור אריה קיזל

 

ראו גם :

ינינה אלטמן ונערה נוספות מחולצות ומובלות ממחנה הריכוז  לדירת מסתור, מקבלות מזון, בגדים ותעודות ועולות על רכבת לקרקוב, שם היא משוכנת אצל וואנדה יאנובסקה (וויציקובה), קוסמטיקאית; בשעות הבוקר היא מטפלת בלקוחותיה ובלילות זייפו בביתה תעודות עבור יהודים. לאחר המלחמה הוענק לה אות חסידי אומות עולם. מארישיה הוכברג-מריאנסקה, לימים מרים פלג - פעילה במחתרת שטיפלה במקומות המסתור השונים של אלטמן בקרקוב - ביקרה אותה יום אחד במקום המסתור ונתנה לה מחברת ועיפרון. "היא אמרה לי 'תכתבי את כל מה שאת זוכרת'", נזכרת אלטמן. "היא ידעה על כושר הכתיבה שלי;

כתב היד המקורי נמצא כיום בארכיון מוזיאון קיבוץ לוחמי הגטאות. אלטמן מציגה בפני עותק מתפורר ואני מופתעת לגלות שהוא כתוב כמעט ללא מחיקות. "אני מוכרחה להגיד שאני עצמי מתפלאת כשאני רואה אותו", היא מעירה. "היום לא הייתי מסוגלת לנסח משפט בלי לשנות אותו פעמיים ושלוש בדרך".

מפתיעה לא פחות הדייקנות שמאפיינת את התיאורים – שמות, תאריכים, תהליכים לפרטי פרטיהם.

"זו היתה תקופה שבה הייתי לגמרי מבודדת. התגוררתי אצל וואנדה, לא יצאתי את הבית והייתי חיה עדיין את כל מה שעבר עלי. זה היה בתוך דמי. לא היו לי שום חוויות חדשות – זה היה הכל. כך שזה אלמנט מאוד חשוב מהתוצאה".

 מקור וקרדיט : נטע הלפרין

שלושה שבועות לאחר בריחתה מהמחנה, קיבלה ינינה מחברת אפורה ועפרון, כדי לעודדה לכתוב את זיכרונותיה. יומנה המורכב משלוש מחברות (132 עמודים) כתוב בכתב יד גדול וברור, בכנות ילדותית, באופן בלתי אמצעי, ובכישרון שאינו מוטל בספק, עם זכרון נאמן של המאורעות, ונתמך בתאריכים מדויקים ובשמות. מעבר לחשיבותו ההיסטורית, זהו גם סיפור אישי מכמיר לב, שיש בו טעימה של האימה והייאוש של ילדה במחנה ריכוז

ינינה שרדה. מציליה העבירו אותה ממקום מסתור אחד למשנהו, כשהם משנים כל פעם את זהותה, ואילו היומן יצא אל דרכו המחתרתית, השונה מזו של הכותבת שלו, ובמזל שרד את המלחמה. כתב היד נשמר בארכיונו הפרטי של מיכאל בורביץ', וב-1985 הוא מסר אותו לארכיון של "בית לוחמי הגטאות", בישראל

 מקור

להמשך הכתבה של ציפי לוין

מקור וקרדיט : הבלוג של ציפי לוין באתר חדשות מחלקה ראשונה

 

ראו גם :

ינינה אלטמן , ויקיפדיה בעברית , אוחזר ב27 ליולי 2022


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הילדה היהודיה הקטנה בדיר החזירים

  נולדתי ב- Lens , עיירה בצפון צרפת, בשנת 1935. היינו צרפתים: הורי, שבאו מפולין, קיבלו את האזרחות הצרפתית עוד לפני הולדתם של הילדים. הסיפו...