ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום ראשון, 23 באוקטובר 2022

ההצלה של הפעוטה היהודיה ילנה

 



ולדימיר אימשניק
(Vladimir Imshennik), כומר פראבוסלבי, ואשתו גלינה (Galina) חיו בכפר נוסילובו (Nosilowo) במחוז וילנה, שם שירת ולדימיר ככהן דת בכנסית הכפר. בסוף יוני 1941 נכבש האזור ע"י הגרמנים, ובאוקטובר אותה שנה הוקם גטו בעיר הסמוכה לביז'ייב (Lebiedziew). בין היהודים שנכלאו בגטו היה מכר של ולדימיר, רופא יהודי בשם אברהם זודז'ישסקי. ד"ר זודז'ישסקי הורשה לצאת מן הגטו כדי לטפל בחולים לא יהודיים בעיר, וניצל זאת כדי להבריח ילדים יהודים מן הגטו ולהביאם לחולים שלו כדי שיסתירו אותם ויצילום. בדצמבר 1941 פנה הרופא לידידו ושאל אותו אם יסכים לקחת את בתו בת השנתיים, ילנה.

 

למרות הסכנה הגדולה לכל מי שהסתיר יהודי, ועל אף שלבני הזוג היה ילד משלהם בן 6 ושבביתם התגוררו גם הוריה המבוגרים של גלינה, החליטו ולדימיר וגלינה שהם לא יכולים לעצום עינים ולהתעלם מצרתו של הרופא היהודי וגמרו אומר לקחת את הילדה אליהם. ב 5 לדצמבר 1941 הביא ד"ר זודז'ישסקי את הילדה לביתו של הכומר. בתחילה היתה הילדה מוסתרת, עד שלמדה להבין רוסית והתרגלה לביתה החדש. עם הזמן הזיכרונות של חייה לפני המלחמה התפוגגו והיא החלה קוראת למציליה אבא ואמא. גם הכומר ואשתו נקשרו מאד בילדה הקטנה.

 

ב-24 ליוני 1942 הגרמנים חיסלו את גטו לבידז'ייב. כל יושבי הגטו, למעלה מ-600 איש, נלקחו לרפת גדולה ליד מארקוב ונרצחו שם. הגרמנים הציתו את הרפת והעלו אותה באש. 64 מקרוביה של ילנה נרצחו באותו יום, ובהם אביה, סבה וסבתה מצד אמה, דודתה, דודיה וצאצאיהם.

 זמן מה לאחר הרצח קיבל הגסטפו במולודצ'נו הודעה אנונימית שהכומר בנוסי לובו מסתיר ילדה יהודיה. הכומר ואשתו נחקרו, והגרמנים תשאלו את הילדה. אך מכיוון שלא זכרה את הוריה האמיתיים ואת חייה לפני שהגיעה לבית מציליה, שוחררו כולם בלא פגע.

ילנה המשיכה לחיות בביתם של בני הזוג אימשניק והם טיפלו בה במסירות ובאהבה. לאחר השחרור ביולי 1944, איש לא בא לקחתה, והמצילים הסיקו שכל משפחתה נספתה. אלא שכמעט שנה מאוחר יותר הופיעה אמה של הילדה, מריה, ששרדה את השואה ביער עם יחידת פרטיזנים סובייטים. גם אחיה הגדול של ילנה, גריגורי, ניצל במסתור אצל משפחה רוסית בוילנה.

הפרידה מן הילדה בה טיפלו ושראו בה בת משפחה לכל דבר היתה קשה מאד למצילים, וקרוב לודאי שגם הילדה סבלה מן הניתוק. ילנה, אמה ואחיה התיישבו בלנינגרד (סט. פטרסבורג) אך נשארו בקשר עם משפחת אימשניק, והחליפו אתם מכתבים וביקורים. באמצע שנות החמישים עברו ולדימיר וגלינה להתגורר בלבוב באוקראינה יחד עם בנם. לאחר מותו של בעלה ב 1978 התרבו ביקוריה של גלינה אצל ילנה, והיא היתה נשארת תקופות ארוכות אצל הילדה שהצילה. ב 1991, כאשר ילנה ובעלה החליטו להצטרף לבתם נטשה ולעלות לישראל, הם לקחו עמם גם את גלינה. משך כמעט 20 שנה התגוררה גלינה אימשניק בירושלים אצל בני משפחתה של ילנה. היא נפטרה בגיל 98 ב-11 לפברואר 2011.

ב 14 לדצמבר 1993 הכיר יד ושם בגלינה וולדימיר אימשניק כחסידי אומות העולם

 (הטקסט מאתר "יד ושם")

מקור (נתן רועי).


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הילדה היהודיה הקטנה בדיר החזירים

  נולדתי ב- Lens , עיירה בצפון צרפת, בשנת 1935. היינו צרפתים: הורי, שבאו מפולין, קיבלו את האזרחות הצרפתית עוד לפני הולדתם של הילדים. הסיפו...