יומן
הלן בר
תרגם מצרפתית: ניר רצ'קובסקי
הוצאת מודן
287 עמודים
הלן החלה לכתוב את יומנה באפריל 1942
ב-7 ביולי 1942, כחודש לאחר שנעצר אביה
במסגרת אחד המעצרים של יהודי פריז, היא מתייצבת יחד עם אחותה דניז וגיסתה של
אחותה, ניקול, במשרדי האוז'יף שברחוב טהרן. הפקיד שפגשו, מר כץ, אמר להן: "אין
לכן מה לחפש פה! יש לי עצה אחת לתת לכן: סעו מכאן"3, אך
כשהלן הצהירה בפניו שאין בכוונתן לעשות זאת, הוא נתן להן תעודה לפיה הן מועסקות
על ידי האוז'יף בטיפול בילדים, תעודה שהעניקה הגנה כביכול מפני הרדיפות. על
אחת מחוויותיה במסגרת עבודתה באוז'יף היא מספרת ב-9 בנובמבר 1943:
"הבוקר
לקחתי לבית החולים לילדים קטנטונת בת שנתיים וחצי, [...]. בבית החולים היא כל הזמן
בכתה וקראה "אמא" באופן לא רצוני, אוטומטי. אמא, הזעקה שעולה מאליה על
שפתינו כשכואב לנו או כשעצוב לנו, כשהבחנתי בצמד ההברות האלה מבעד ליפחותיה,
נרעדתי. אמה ואביה גורשו, היא הופקדה בידי מינקת, ובאו לעצור אותה! היא היתה במשך
חודש במחנה פוּאַטייֶה........מי השוטרים שצייתו לפקודה לעצור תינוקת בת שנתיים, אצל
המינקת שלה, ולכלוא אותה? זו הרי ההוכחה הקורעת-לב ביותר לרמת השפלות והטמטום
שאליהם התדרדרנו. זה מה שמייאש."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה