ב24
באוגוסט 1943 הגיעה לטרזינשטט רכבת ובה
1260 ילדים – כולם בגילים שלוש עד ארבע-עשרה. מתושבי גטו טריזנשטט מנע כל מגע עם הילדים . למרות זאת נודע עד
מהרה בין אסירי טרזינשטט שהם הגיעו מביאלסטוק. מתגובות הילדים – למשל , בהגיעם
התנגדו בתוקף להיכנס למקלחת – התברר שהם ידעו על מעשי הרצח ההמוניים של הנאצים במזרח , ואולם בגטו
טרזינשטט טרם היו הידיעות על כך נחלת הכלל .
לפי הוראות ההנהלה הנאצית של גטו טרזינשטט שוכנו ילדי ביאלסטוק בבידוד מוחלט משאר האסירים . כמה רופאים , אחיות ומדריכים לטיפול בילדים נבחרו משורות האסירים . כמה מדריכים התנדבו ובינהם אהרון מנצ'ר, שהיה בתפקידו האחרון מנהל עליית הנוער בווינה..
ב6 באוקטובר נלקחו פתאום הילדים וצוות המטפלים מטרזינשטט ולא נודע לאן הועברו.
רק בסתיו 1944 נודע לאחדים מחברי החלוץ ששולחו מטרזינשטט לאושוויץ , כי ילדי ביאלסטוק ומלוויהם הגיעו לשם ב7 באוקטובר 1943 ונרצחו מיד בתאי
הגז של בירקנאו 2 . עם קורבנותיו של טרנספורט זה נספה גם אהרון מנצ'ר , מנהל עליית
הנוער בווינה .
מקור :
אליזבת קלמפר , "דוח על פגישה אחרונה- ניסיון ללקט זיכרונות על אודות אהרון מנצ'ר" , בתוך אברהם מילגרם ( עורך) , עלה אתי בגורלי : יהודים מצילים יהודים לנוכח ההשמדה, אסופת מקורות . הוצאת יד ושם , 2014 . עמודים 205-216.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה