קורותיה של הפעוטה היהודייה מרישיה רוזנשטיין , לבדה בתקופת השואה

 

מרישיה רוזנשיין (כיום דבורז'צ'ה) היא בתם של איזק רוזנשיין ובלה קאופמן רוזנשיין.

 האם בלה נולדה ב-1909 בפינסק. היא הייתה פעילה במפלגה הקומוניסטית משנת 1929. היא עברה לוורשה שם הכירה את איזק.

לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה הם ברחו לביאליסטוק שהייתה בגזרה הסובייטית. מרישיה נולדה בביאליסטוק ב-19 ביוני 1941. שלושה ימים לאחר מכן פתחה גרמניה בפלישה מפתיעה לברית המועצות. האב איזק נהרג בהפצצת גטו ביאליסטוק ב-23 ביוני.

בפברואר 1943 נמלטה בלה עם מרישיה מהגטו, עם תעודות זיהוי מזויפות. הם התיישבו בטיקוצ'ין, שם עבדה בלה כמנקה עבור שתי נשים קומוניסטיות פולניות. בנובמבר 1943 נהרגו שתי הנשים הפולניות על ידי חברי "נארודוב סילי זברוינה", ארגון מחתרת לאומני ואנטישמי.

בעקבות כך נעצרה האם בלה על ידי הגסטפו ונשלחה לאושוויץ כאסירה פוליטית פולנית, הפעוטה מרישיה נותרה לבדה בטיקוצ'ין. היא נאספה תוך כדי שיטוט ברחוב על ידי לוסינה ו-וואצלב ביאלוברצ'וק, שהבינו מיד שהיא ילדה יהודייה יתומה. בני הזוג הגויים קלטו אותה, בתקווה להציל את חייה.

הם לקחו אותה וטיפלו בה עד סיום המלחמה. האם בלה שרדה ממאסר באושוויץ ורוונסבריק. באפריל 1945 היא הועברה מרוונסבריק לגטבורג, שוודיה באמצעות יוזמת ברנדוט.

 לאחר שהתאוששה בשוודיה, היא חזרה לטיקוצ'ין בפברואר 1946, שם התאחדה עם בתה. במאי 1946 עברו לוורשה. שנתיים לאחר מכן נהרגה האם בלה בתאונת דרכים. הילדה מרישיה אומצה אז על ידי אליצ'ה דבורצ'קה (לשעבר סלה הרשקוביץ') ובעלה, ארקדיוש דבורז'צקי.

מציליה  הנוצרים בתקופת המלחמה, לוסינה ו-וואצלב ביאלוברצ'וק, הוכרו לאחר מכן על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם. מרישיה נשארה בפולין עד 1968 ולאחר מכן היגרה לארצות הברית.

 USHMM

מקור