"ידעתי שאני מככבת בדרמה מהחיים האמיתיים, ובכל זאת לא הרגשתי כמעט כלום", כתבה סוזן רובין סולימאן בספר זיכרונותיה. "זה היה כאילו הכל קורה למישהו אחר."
לאחר הכיבוש הנאצי של הונגריה בשנת 1944, הילדה היהודייה סוזן הוסתרה אצל חקלאים הונגרים נוצרים. הפרידה מהוריה בגיל ארבע הייתה טראומטית, וכשאמה השאירה אותה עם זרים, סוזן ניגבה את דמעותיה והבטיחה לעצמה שמשפחת האיכר לא תראה אותה שוב בוכה.
כשאמא שלה חזרה לקחת אותה כמה שבועות לאחר מכן, סוזן בקושי אמרה לה שלום. מאוחר יותר, סוזן הבינה את מנגנון ההתמודדות שפיתחה במהלך השואה: "כשתתמודד עם אובדן הרסני, תחרוק שיניים ותמשיך הלאה". לאחר האיחוד מחדש עם הוריה, סוזן ומשפחתה שרדו את שאר תקופת השואה בזהות בדויה בהונגריה .
אולם רוב יהודי הונגריה לא חוו סיפור ההישרדות דומה לזה של סוזן. תוך קצת יותר משנה רצחו הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם 500,000 יהודים בהונגריה, מתוכם קרוב ל100,000 ילדים יהודים.
צילום: USHMM, באדיבות סוזן רובין סולימאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה