סטיבן
חי במחבוא בתוך גטו לודז' לפני שגורש לראשון מבין שלושה מחנות ריכוז באוקטובר
1944. הילד בן החמש מתואר כאן בגטו עונד טלאי כוכב צהוב המזהה אותו כיהודי.
במשך
החודשים הבאים במחנות, סטיבן חי במצב מתמיד של רעב ופחד. הוא שרד את שני המחנות
הראשונים בעזרת דודתו ואביו. אבל הוא נשלח למחנה האחרון שלו בלעדיהם. לבדו לגמרי
בגיל שש, הוא הצליח לשרוד על ידי חיפוש אחר מזון והסתתרות משומרי המחנה.
"הזעם
והכעס שהתחלתי להרגיש אז במחנה למרות שעדיין הייתי ילד כזה, יישארו איתי במשך
רוב חיי", נזכר סטיבן.
בסופו
של דבר , לאחר תלאות רבות , הצטרף הילד סטיבן לאביו בארצות הברית, אבל המעבר לחיים
רגילים היה קשה. רק הרבה מאוחר יותר למד סטיבן לשחרר את השנאה שלו.
"אין
לי את השנאה הזו יותר," הוא מהרהר . "שנאתי כל גרמני שהיה. והיום אני
לא, וזה נס."
צילום:
USHMM,
מתנת סטיבן נ. מונטרוז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה