הילד אריה קורצוויל בורח עם משפחתו בסירת דייגים מדנמרק לשוודיה

 

קיים תיעוד שלפיו המלך כריסטיאן העשירי התריע בפני שר בממשלתו, שהיה בקשרים עם הגרמנים, כי אם הגרמנים יחייבו את היהודים בארצו לשאת טלאי צהוב, הוא עצמו יישא על בגדיו טלאי זה. עמדה זו של המלך היא הבסיס לסיפור נשיאת הטלאי ולכן אין מדובר במיתוס מפוברק.

החוויות שאני ויתר הניצולים עברנו שוללות חלק מהתיאוריות המועלות על ידי חוקרים בני זמננו שאפילו לא נולדו בעת האירועים. הטענה כאילו לא היתה כוונה גרמנית אמיתית לבצע אקציה ליהודי דנמרק נשללת לא רק על ידי מה שחווינו, אלא על ידי מסמכים רבים שהתגלו בארכיב הרייך ובמשרד החוץ הגרמני. היסטוריונית השואה ד"ר לני יחיל פירסמה ספר בנושא עם עדויות ומסמכים.

גם הסופר ואיש הרוח הדני אגה ברטלסן, שהקים את אחד מתאי המחתרת, כתב ספר עדות מכלי ראשון שבו מפורטים האירועים של היחלצותו של העם הדני, על כל שדרות האוכלוסייה, שנרתמו באופן ספונטני למבצע הצלה מרשים. קיים מסמך חתום על־ידי הנס הדטופט, שהיה ראש המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, שמאשר כי הנספח הימי הגרמני, גיאורג דוקוויץ, הוא זה שגילה לו על התוכנית הגרמנית והזהירו מיציאתה לפועל של תוכנית מעשית לבצע שואה ליהודי דנמרק (על פעולתו זו קיבל אות חסיד אומות העולם).

הטענה שכאילו הגרמנים איפשרו ליהודים לצלוח את מצר אורסונד לשוודיה מקוממת. אני ומשפחתי ניסינו כמה פעמים להפליג עם סירת דייגים לשוודיה ונאלצנו לחזור ולהסתתר בגלל פטרולים גרמניים. השיט בעת הבריחה היה אטי. בשל פטרול הגרמנים היה צורך ליצור תחושה שמדובר בהפלגה לשם דיג.

אני ומשפחתי, שאף התפצלה בעת הבריחה מהבית, קיבלנו סיוע רב מאזרחים דנים שכלל לא הכרנו. המחתרת הדנית, שאף היא היתה התארגנות אזרחית ספונטנית, באה בדברים עם דייגים שניאותו להבריח יהודים, תוך סיכון עצמי רב, תמורת סכום קבוע שסוכם עמם. לצורך מבצע ההצלה אזרחים דנים רבים, והמלך כריסטיאן העשירי בעצמו, תרמו כספים רבים. על כל זאת אני חב את חיי לעם הדני.

פרופ' (בדימוס) אריה קורצוויל,
בצלאל — אקדמיה לאמנות

מקור