אלכס בובר היה בן שש שפרצה המלחמה, הוא היה בן
למשפחה משכילה ומבוססת. בשיחתנו
הוא מתאר את החיים ואת המאבק לחיים שחווה בגטו ורשה. אצל בני משפחתו הקרובה וברחוב
היהודי . משפחתו
הצליחה לחמוק מהגטו ולהסתירו אצל אלמנה פולנית, כשהוריו נתפסו ופסקו התשלומים
הושלך לרחוב הסתובב לבדו ברחובות ורשה. ילד בן 11 עם פרצוף של יהודי, הוא שרד לבדו
בוורשה. כשהסתימה
המלחמה הוא הגיע לבית הילדים של לנה.
עיקרי דברים מתוך הריאיון
· גרו בתנאים קשים בגטו ורשה ( אלכס , אביו , האמא ואח קטן יותר) .
· בגטו ורשה לא היה חשמל , ואנשים ישבו לאור נרות בדירות צפופות מאד
.
· התחילו אקציות של הגרמנים בגטו, התנאים בגטו הלכו והחמירו ואז
התחילו מחלות כגון טיפוס .
· התחיל רעב כבד, ורוב האנשים בגטו סבלו מרעב כבד. אנשים התחילו
לחטוף בכוח אוכל מאחרים בגטו .
· התחילו שוב אקציות . האבא יצא מהמרתף להשיג אוכל ולא חזר.
· האם ושני ילדיה מסתתרים
בדירה אחרת בגטו ורשה .
· בשלב זה הם נתפסים ומעוברים בעגלה לשילוח למחנות לנקודת האיסוף
בגטו ( אולמשפלאץ ) . אבל הם נולפים מהעגלה ובורחים שוב.
מסתתרים שוב בדירה ריקה בגטו
ורשה ואז פתאום להפתעתם האבא מופיע .
מסתבר כי הוא נתפס בזמנו לעבודה במפעל
גרמני מחוץ לגטו ועכשיו הוא חזר ללון בבתים בגטו והמשיך לעבוד במפעל מחוץ לגטו.
עכשיו , בזכות עבודת האב , כל
המשפחה תחת החסות של המפעל הגרמני .
האבא ארגן בריחה שלהם מהגטו כי
היו לו הרבה מכרים גויים פולנים והוא הצליח להשיג עבורם מקום מחבוא מחוץ לגטו.
אלכס היה אז בן 9 . הבריחה התאפשרה בזכות העובדה שהאבא היה פועל במפעל הגרמני מחוץ
לגטו.
מצאו מסתור אצל פולנים , והסתרה אצל פולנים עלתה
הרבה מאד כסף , כי הפולנים סיכנו עצמם ודרשו הרבה כסף עבור הסתרת יהודים ( אם וכאשר
נתגלו יהודים אצל פולנים הם היו מוצאים להורג ע"י הגרמנים ) .
כך החזיקו מעמד חצי שנה 1942-1943
, בינתיים הגטו נשרף והיה גם מרד ורשה.
לאחר חצי שנה הכסף של המשפחה הלך
ואזל . אז העבירו את אלכס למשפחה פולנית
אחרת .
המשפחה הפולנית אליה הועבר כללה אלמנה של קצין
פולני שנרצח ביער קאטין ושתי בנותיו הצעירות. המשפחה הפולנית הזו הייתה גם זקוקה
לכסף.
מדי שבוע או שבועיים ההורים שלו
היו מבקרים אותו במקום המסתור החדש .
פתאום ההורים הפסיקו לבקר . הוא
נשאר לבד אצל האלמנה הפולנית.
מאחר והכסף הפסיק להגיע , האלמנה הפולנית
סילקה אותו לרחוב בקור .
הוא היה אז בן 11 והיה קר מאד בוורשה.
בתושייה שלו הוא מצא פתרון : היה עולה לחשמליות בוורשה ונוסע בהם .
החשמליות היו מחוממות.
בלילה היה לן במוסך התחזוקה של
החשמליות .
פעם תפסו אותו והעבירו אותו
למשטרה , אך הוא נחלץ בנס כי סיפר סיפור על כך שהבית של הוריו שנסעו , היה נעול והוא איבד את המפתח .
היה ממשיך לנסוע בחשמליות המחוממות
בוורשה כל היום ובלילה הסתתר ולן באחד ממוסכי החשמליות .
הוא מתחבר לחבורת נערים
פולנים וספק פולני ומתחיל למכור סיגריות
לגרמנים בחשמליות.
האנשים היו כל הזמן מתחלפים בחשמלית
, ולכן הצליח למכור סיגריות . הרווח היה זעום , שווה ערך ללחמניה אחת ביום . מדי
פעם הצליח להשיג צלחת מרק מצוות התחזוקה של החשמליות.
ואז התחיל המרד הפולני בוורשה ,
והוא מצליח לברוח לכפר פולני ועובר לגור בבניין ביה"ס בכפר .
בתושייה שלו הוא מוצא דרך ללקט
שיירי מזון ממטבח של יחידה צבאית גרמנית סמוכה והופך להיות ספק מזון לאותם פולנים
שמתגוררים בבניין ביה"ס
חורף 1945 , הצבא האדום מתקרב.
מוצא את הוועד היהודי של
וורשה וסידרו לו ללון בבית ריק בוורשה
וסיפקו לו מזון בשפע .
בשלב מסויים הועד היהודי מעבירים אותו למוסד הילדים של לנה קיכלר בזאקופנה בפולין .
קשיי הסתגלות בשלו במוסד של לנה קיכלר, אך בסוף מסתגל למשטר
בבית הילדים .
מתחיל ללמוד עם הילדים של לנה
קיכלר . המורים הם פרופסורים ודוקטורים יהודים שניצלו בשואה .
אחר כך כל ילדי לנה קיכלר והוא
בתוכם עוברים לצרפת . היו בצרפת 3 שנים 1946-1949 .
ממשיכים ללמוד עם המורים המעולים
שלהם.
נקלט בקבוצת שילר בישראל בגיל 16 . מסיים לימודים ובגרות .
גר כיום במושב לכיש.
נלחם כחייל קרבי כמעט בכל מלחמות
ישראל
אלכסנדר בובר, "בולק"
כפי שמכנה אותו לנה בספרה, התחתן בארץ עם ניצולת שואה שעלתה כמוהו באונייה קדמה.
הם לא הכירו אז אחד את השנייה. הגורל חיבר אותם בישראל.
הראיון המלא:
https://www.youtube.com/watch?v=nMgtFwTdoHo
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה