סיפור חייו של הפרופסור לרפואה אריה דורסט כילד בשואה
"הגרמנים החלו בביצוע
תכניתם של השמדת היהודים. הם הקימו מחנה מעבר והשמדה בשם: 'מחנה ינובסקה'. הם החלו
לערוך חיפושים ומעצרים בקרב יהודים, בעיקר בין אלה ללא תעודות העסקה. הפעולות של
הנאצים נקראו: "אקציה", ובהן הגרמנים עברו מבית לבית ובדקו את התושבים
היהודים, ומי שלא היה להם אישור עבודה נלקחו למחנה. ה"אקציות" האלה היו
נמשכות מספר ימים עם הפוגה והתחדשו שוב.
אמי הבינה שאם היא תיתפס ללא אישור עבודה הם עלולים לקחת אותנו
למחנה ריכוז. היא יצרה קשר עם עובדת אוקראינית שהייתה מועסקת בביתנו, אשר לקחה את
אמי, אחי ואותי לביתה. היא הכניסה אותנו לתא במרתף, שבו התושבים בעלי התאים היו
מאחסנים פחם ותפוחי אדמה בתקופת החורף. היינו בתא זה כל פעם מספר ימים עד
שה"אקציה" נגמרה. אחי הקטן היה אתה בבית ולשכנים היא סיפרה שזה בן
משפחתה שהגיע לביקור.
בינתיים הנאצים הצרו את צעדיהם של יהודי לבוב והחליטו להקים
גטו. כאשר החלה ה"אקציה" השלישית לחיפוש יהודים. שוב עברנו למרתף של
האוקראינית בתשלום. אחרי האקציה השלישית נודע לנו שאחי, יחד עם משפחת דודי, נלקחו
על ידי הנאצים למחנה ומאז נעלמו עקבותיהם.
היה ברור שהסיכון להישאר
בלבוב כיהודים גבוה מאוד ולכן אמי החליטה לרכוש מסמכים עם שמות בדויים וזהות
נוצרית ולעבור לוורשה עיר הבירה, שם האנשים לא הכירו אותנו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה