דלג לתוכן הראשי

מסע ההישרדות של הילדה אירן בלייר , בת 14 במחנה הריכוז ברגן –בלזן



"הגטו היה צפוף וסבתי ( אירן בלייר מושכל)  נשלחה לעבודות בתנאי עבדות בחווה חקלאית באזור יחד עם עוד נערות יהודיות . הם לא קיבלו שכר רק מנת אוכל זעומה. בהמשך, כל היהודים נשלחו לגטו בעיר דברצן. סבתי היתה בגטו דברצן יחד עם אמה, שני אחיה ואחותה.
משפחתה של סבתי הובלה יחד עם כל שאר היהודים למחנה נורא בשם שטרסהוף ליד העיר וינה. חלק מן הדרך לשם נעשה ברכבת בקרונות משא של בהמות וחלק מן הדרך נעשה ברגל במשך שעות ארוכות. במחנה הם נלקחו לעבודות בעיירה אוסטרית בשם הולאברון. סבתי  (אירן בלייר מושכל) עבדה בעבודות חקלאות קשות וסבלו מיחס קשה מצד המעסיק שלהם.
בנובמבר 1944 נשלחה סבתי יחד עם משפחתה למחנה ריכוז ברגן בלזן. החיים במחנה היו קשים מנשוא אבל המשפחה לא איבדה תקווה. הם התקיימו על פרוסת לחם אחת ומרק דלוח שחולק להם מדי פעם. תמיד הם חלקו ביניהם את האוכל הדל שקיבלו. פעם אחת סבתא אירן הסתכנה והצליחה לקחת סלק בהמות מבלי שהשומרים ישגיחו בה. כמובן השמחה הייתה גדולה והם התחלקו בשלל יחד עם עוד שכנים לביתן שלהם בברגן בלזן.
השחרור
לקראת סוף המלחמה סבתי ראתה בשמים מטוסים והבינה יחד עם כולם שבקרוב המלחמה תסתיים.  ב7 באפריל 1944 אספו הגרמנים כ 3000 יהודים מהמחנה והעבירו אותם לרכבת למקום בלתי ידוע. אבל עוד בטרם נסעו מתחנת הרכבת, הגרמנים הבינו שטנקים של האמריקאים נמצאים באזור ולכן לא יצאו לדרכם. כך נשארו במקום במשך מספר ימים. בינתיים הגרמנים הרשו ליהודים לרדת מן הרכבת אך להישאר בסמוך. העיירה נקראה פרסלבן. בדרך לעיר מגדבורג.
בינתיים סבתי ואחותה מיהרו לצאת לחופשי והלכו לאגם הסמוך. למחרת, כשעדיין היו המקום גילו לפתע חיילים אמריקאים עומדים ליד הטנק שלהם. זה היה רגע מרגש. סבתא אירן ואחותה יפה הביטו מוקסמות כשראו איך האמריקאים לוקחים בשבי את החיילים הגרמנים הנאצים. כך שיחררו אותם האמריקאים מן הנאצים. האמריקאים סיפרו שהם עקבו אחריהם במשך מספר ימים והגיעו לשחרר אותם. זה היה ב 13 לאפריל 1944. יום בלתי נשכח.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…