ילדים בשואה

יום שישי, 1 באפריל 2016

אימרה קרטס ז"ל , נער בן 15 במחנות אושוויץ-בירקנאו ובוכנוולד


קרטס היה ניצול של המחנות אושוויץ-בירקנאו ובוכנוולד, לשם נשלח בהיותו בן 15 בלבד. הוא פרסם את הספר הראשון שלו "ללא גורל" בשנת 1975, אך הספר לא זכה להכרה ציבורית עד שנת 1988. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי תורגמו ספריו והתחילו להופיע בגרמנית ובלשונות אירופאיות נוספות.
בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לספרות.
בשנת 2005 הוצג הסרט "ללא גורל" בבימויו של לאיוש קולטאי (Lajos Koltai) על פי ספרו של קרטס. קרטס טען שהסרט, יותר מהספר, קרוב לביוגרפיה שלו.

הוא נולד ב-1929 בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת. כשהיה בן 15 עצרה לידו ברחוב ניידת משטרה ולקחה אותו יחד עם כמה מחבריו - כולם נשאו על בגדיהם טלאי צהוב - אל רכבת שהובילה אותם למחנה הריכוז אושוויץ. משם הועברו לבוכנוואלד ומשם למחנה העבודה צאיץ. שנה שלמה שהה הנער במחנות ריכוז ולאחר מכן חזר אל עירו.
מסעו של קרטס ב-1944 היה מסע של תלמיד תיכון שנשבה על ידי הנאצים, איבד את זהותו ושרד. לאחר המלחמה היה עליו להסתגל אל החיים מחדש. כדי לעשות זאת, קרטס בחר בכתיבה. כשחזר לבודפשט החל לכתוב בעיתון יומי. אחר כך שירת בצבא במשך שנתיים, ולאחר שחרורו החל לכתוב כסופר עצמאי ולתרגם מן הספרות הגרמנית - בין השאר ספרים של ניטשה, פרויד וויטגנשטיין. בגיל מאוחר יחסית, בהיותו בן 34, החל לעבוד על הרומן הראשון שלו, "ללא גורל", המבוסס על חוויותיו ממחנות הריכוז. הספר יצא לאור כעבור עשר שנים, ב-1975 (בארץ ראה אור בהוצאת עם עובד ב-1994). למעשה, הרומן היה מוכן כבר ב-1972, אך השלטונות ההונגריים עיכבו את פרסומו: "מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד עצם היום הזה, השואה נחשבת כאן נושא 'עדין'. סכרים של מיני טאבו ושמות חליפיים שומרים עליו מפני תהליך 'ברוטאלי' של חשיפת האמת", כתב קרטס במסה שפירסם לפני שלוש שנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה