המכון היהודי ההיסטורי בפולין , 1945
המראיינת
Helena Chuim , בנדין , יולי 1945
מפולנית : אברשה שריד
מקצוע האם : רופאת שיניים
האב : צייר
"ב20 ביולי 1943 מסרה אותי אמי לטיפולה של פולניה
בשם ג'ניה פיונק , שגרה ברחוב קולונטיה 41, זה היה 10 ימים לפני שבנדין הפכה להיות
יודנריין.
שהיתי אצלה כמעט כל המלחמה.
4 ימים לאחר שהובאתי לביתה תפסו הגרמנים ליד
הכניסה שתי נשים יהודיות ( אם וביתה) . הן נלקחו למשטרה .
גב' פיונק פחדה להלין אותי בביתה ואמרה ללכת לבית
של ידז'ה שהיתה האומנת שלי , או לד"ר ב' או לד"ר ז' .
הרופאים סירבו להכניסני לבית וגרשו אותי .
באין ברירה חזרתי לעליית הגג ושכבתי לישון ליד
הכלוב של הארנבות .
גב' פיונק שלחה אותי לכפר , בו איש לא הכיר אותי
. שהיתי בכפר זה 3 חודשים וסבלתי מחסור ורעב עד כדי כך שגנבתי מהאוכל שהיה מיועד
לכלב הבית.
לא סיפרתי על כך לגב' פיונק כי לא רציתי לצערה ,
כי אחרי הכל היא הוציאה עלי כסף רב מכיסה.
מאוחר יותר חזרתי לבנדין וגב' פיונק הצליחה לרשום
אותי כבתה ומעתה היה שמי בוגיסלבה פיונק.
ושוב נשלחתי מחוץ לבית הפעם לעיירה קטנה Wojkwez Komorne בסמוך לעיר הפולנית lzelads
האשה שבביתה אוכסנתי הייתה אישה רעת לב, הטילה
עלי עבדת פרך , הייתי חייבת לעשות את כל עבודת הניקיון , בישול ובנוסף לכך וחייבתי
ללמוד לפרוט על פסנתר ולדבר גרמנית. בעלת הבית היתה מורה לגרמנית ובעלה ניצח על
תזמורת. הם היו פולנים ובעל הבית היה אחיה של פיונק.
במקום זה ביליתי 8 חודשים וגב' פיונק באה לבקרני
פעמיים בשבוע . לפתע נפלתי למשכב . גב' פיונק החזירה אותי לביתה בבנדין . התברר כי
נדבקתי במחלת הטיפוס. גב' פיונק קראה לכמה רופאים וגם ידידיה של אמי שלחו רופאים
לרפאני , ובמשך חודשים היה מצבי חמור. שקעתי בהזיות ומפי נפלטו דיבורים מסוכנים
שכמעט הסגירו אותי .
הגרמנים ערכו במקום חיפושים לעיתים תכופות.
פעם הגיעו במפתיע אנשי הגסטאפו שפרצו את הדלת כי חשבו
שבבית מסתתרים יהודים ופרטיזנים . הם ערכו חיפוש ומצאו שמיכה צבאית אך גב' פיונק
הצליחה לשכנע אותם שזו שמיכה של גרמני , שמקבל בביתה את ארוחותיו ."
מקור וקרדיט :
עדות , חוברת י"ב ( בית לוחמי הגיטאות ,
הוצאת הקיבוץ המאוחד) , 1995 , ערך : צביקה דרור .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה