נורברט-נתן נולד ב-1929 בקטוביץ שבפולין.
זיוה ונתן פונו יחד עם ילדי בית היתומים
והגיעו לטהרן באוגוסט 1942. שם אספו שליחים מארץ ישראל כאלף ילדים יהודים שברחו עם
משפחתם מזרחה ונדדו ממושכות עד שהתקבצו בעיר בדרכים שונות.
בפברואר 1943 הגיעו
ילדים אלה – ילדי טהרן – לארץ ישראל.
הגענו "ילדים זקנים",
אומר נתן. הם לא ידעו מה עלה בגורלם של הוריהם, קרול ואתל, ואחיהם התינוק
עוזי.
לאחר שנה נוצר קשר עם האם ואז נודע להם שאביהם נספה בסמרקנד. אתל ועוזי חזרו
לקטוביץ, שהו במחנות עקורים, הגיעו לבלגיה לבקר את אחיה של אתל ששרדו וב-1948
התאחדו בני המשפחה בישראל.
על הקושי במפגש עם אמו מספר נתן:
"את
הגרמנית שכחתי... דיברתי כבר עברית... הייתי בוגר, חייל, ובאתי לפגוש את אמא ואת
הילד הזה [עוזי] ולא היתה לי שפה משותפת איתה... יכולתי רק לגמגם בגרמנית. חמש
שנים לא ראינו את אמא ועוזי... ויכולתי רק לגמגם... קומוניקציה היתה. קשר לא".
זיוה
התיישבה בקיבוץ חצרים, נתן התיישב בקיבוץ אפיקים והשניים הקימו משפחות. הקשר עם
האם והאח נשמר ושלושת האחים - נתן, זיוה ועוזי - שינו את שם משפחתם לרום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה