ילדים בשואה

יום חמישי, 27 באוקטובר 2016

לאן נעלמה הנערה חנה פישמן במחנה הכפייה ראדום ?


ממחנה בתי המלאכה בראדום הייתה הבריחה בלתי –אפשרית, משום כך היו הכל מופתעים כאשר נעלמה פתאום לילה אחד מצריפנו נערה יהודיה צעירה מאד , חנה פישמן. 
הנאצים חיפשו אחריה במחנה כולו . מנו וחזרו ומנו את קבוצת הנשים שלנו ובשום אופן לא יכלו להבין כיצד הצליחה הנערה חנה פישמן לברוח בלילה ממחנה ראדום.
זמן קצר אחר כן נעלם בליל חושך תעשיין-העורות היהודי העשיר בנימין רוזנבלט. הפעם ניצבו הנאצים ממש על ראשם ונברו בכל פינה. הם אפילו חיפשו, בעזרת מקלות ארוכים בבתי השימוש, כי בהיותם בטוחים שאי-אפשר לברוח מן המחנה, חשבו הנאצים שאולי נפל לבית השימוש.
חידת היעלמם של חנה פישמן ובנימין רוזנבלט גברה עוד , כאשר דברים שונים, במיוחד דברי מזון , החלו להיעלם במחנה ראדום באופן מסתורי. עובדי הדפוס נהגו לפני היציאה למיפקד לשים את המזון המוברח שלהם על האצטבאות, אך בשובם אל הצריף , לא מצאו עוד את חבילות המזון. זאת הייתה חידה סתומה, כי אל הספירה במיפקד היו חייבים כל יושבי המחנה להתייצב- חולים כבריאים , בעלי עבודה קבועה כמו בעלי עבודה זמנית. כולם בלי יוצא מן הכלל היו חייבים לצאת למיפקד ובכל זאת נעלמו דברים בלי הפסק. נמצאו אנשים בעלי אמונות הבל , שטענו בכל הרצינות , כי שדים חדרו למחנה.
חידת "השדים הרעבים" נמשכה שבועות אחדים- עד שהתנפצה. בוקר אחד נכנסה למחנה משאית גדולה, עמוסה צינורות ביוב כבדים. בשעה שהחלו לפרוק את הצינורות , הבחינו שהאדמה מתחת למשאית שוקעת. הנאצים הבינו מייד , שגילו בונקר תת-קרקעי. מייד הזעיקו אזעקה גדולה, כאילו גילו מבצר נורא. הביאו כלבי-משטרה, קבוצה גדולה של פועלים מצויידים באתים וחיילים מזויינים , שנצטוו לשמור על כל יושבי המחנה.
 תוך שעות אחדות נתגלה הבונקר בו נמצאו הנערה חנה פישמן שלושת אחיה ובנימין רוזנבלט, שאותו חיפשו הנאצים בחריצות מיוחדת.
חנה פישמן הייתה נערה נפלאה , מכובדת על כל אנשי המחנה. הייתה גבוהה ומוצקה ובעלת אופי חזק ביותר.  היא הייתה "עקרת-הבית" בבונקר, שאחיה בנוהו בעזרתו הכספית של תעשיין העורות העשיר. שלושת אחיה של חנה פישמן שהו בבונקר זה זמן ממושך . הם עבדו בבניית צריפים חדשים בשביל מפעל הנשק בראדום ודבר זה הוליד בראשם את המחשבה לבנות מחבוא תת קרקעי. בכספו של התעשיין קנו גם את המכשירים הדרושים ומלאי מזון. לאחר שאזל המלאי, נהגו לנצל את מיפקדי הערב במחנה כדי להתגנב אל הצריף , שאליו הוליכה מנהרה , ולחשוף את חבילות-המזון שאנשים הבריחו כל יום.
הבונקר היה בעל שני חדרים – מלאכת מחשבת בתחום הטכניקה של בנייה , אף-על-פי שהבונים חסרו אף את החומרים הדרושים לתמוך באדמה. בחדר אחד בישלו על כיריים , התרחצו ואף סידרו להם כעין בית-שימוש. בחדר השני התגוררו . אך שגיאתם הייתה בכך , שהקדימו להסתתר. תכניתם המקורית הייתה להיכנס למחבוא ברגע , שהנאצים יתחילו לחסל את המחנה, ולחכות עד לבואו של הצבא הסובייטי. אבל התרחשויות שונות במחנה, במיוחד הסלקציה הראשונה, הטילו עליהם פחד שהנה מחסלים את המחנה, והם ירדו למחבוא. בראותם אחרי חודשים אחדים , שעדיין שורר שקט במחנה, החלו לחפור מנהרה עם מוצא לעבר הצד הארי, שאליו התכוונו לברוח. אך חסרו להם הכלים הדרושים לחפירה עמוקה ובהגיעם למרחק כשמונה מטרים מגדר התיל , החלו לחפור לגובה. זה היה המקום , שבו שקעה האדמה מתחת למשאית הכבדה.
בעד הבונקר שנתגלה שילמו כל יושבי המחנה. בדומה למחנות הכפייה האחרים הונהגה עתה גם אצלנו השיטה של בגדי פסים. הנשים קיבלו שמלות כחולות-לבנות שנראו כשקים והגברים פיג'אמות באותם הצבעים.  חמשת הבורחים שנתגלו בבונקר , חוייבו לשאת טלאים אדומים-לבנים על החזה ועל הגב. טלאים אלה שימשו אות לכל גרמני כי נושאם הוא פושע מסוכן .
מייד לאחר שהחמישה הוצאו מן הבונקר, נתלו בכיכר המחנה ברגליהם, ראשם למטה. אחר תלייה כזאת במשך ימים אחדים הרפו הנאצים מהנערה חנה פישמן ואחיה, אבל את תעשיין-העורות , שנודע להם על עושרו לשעבר, הוסיפו לענות שבועות רבים עד שגילה היכן הסתיר את כספו. יום אחד , כאשר הושאר היהודי המעונה לרגע לבדו , בלע כדורי רעל שנשא עמו, אך הנאצים הזעיקו רופאים , שהצילוהו כדי שאפשר יהיה להוסיף ולענותו.
החמישה הורצו ממש יום ולילה לעבודות המפרכות ביותר במחנה ראדום ואיש במחנה לא הורשה להחליף עמם מילה. הם הגעו למצב שפשוט ביקשו את המוות. אך הם עמדו בכל ונשארו בחיים .
מקור וקרדיט : מרים בידרמן . נעורים בצל המוות , הוצאת "דבר" , 1962.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה