ילדים בשואה

יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

הוקרה למצילי הילד מאימת הנאצים



 

מרץ 2012

טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג סטניסלב ורגינה סבידה ז"ל מפולין. את האות קיבלה בשמם נכדתם שהגיעה ארצה מפולין.

הטקס נערך בהשתתפות ניצול השואה ד"ר אברהם הורוביץ, נציג שגרירות פולין, בני משפחה, חברים, ניצולי שואה וחברי ועדת חסידי אומות העולם.

האות והמדליה הוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד, והם ניתנים על הצלתו של ד"ר הורביץ בידי בני הזוג סבידה.

ביד ושם מספרים על בני הזוג: אברהם הורוביץ נולד בשנת 1940 בוורשה להוריו בנימין וטטיאנה (לבית פרידמן) הישר לחיי הגטו. סמוך לחיסול הגטו, באפריל 1943, הצליחו בנימין וטטיאנה בעזרת מכרים פולנים חברי המחתרת (AK) להיחלץ מהגטו לצד הארי. לטטיאנה הושגו ניירות אריים תחת השם "אירנה וולדו" והיא עברה להתגורר עם משפחה פולנית בפרברי ורשה, שם החלה לעבוד תחת זהותה הבדויה. לבנימין נמצא מחבוא בוורשה. הילד אברהם הועבר ממקום למקום עד שבקיץ 1943 נמצא לו בית חם אצל משפחת סבידה, שהייתה מעורבת אף היא בפעילות המחתרת. לבני הזוג סטניסלב ורגינה סבידה  היו שני ילדים, רנטה בת ה-16 ודומיניק בן ה-17, והם קיבלו את אברהם הקטן בזרועות פתוחות. ובכל זאת, עובדת היותו נימול היוותה בעיה קשה להסוואת זהותו של אברהם. סטניסלב מצא לכך פתרון נועז: הילד יוצג כבנו של ידיד מוסלמי טטרי, אשר נמסר לידי משפחת סבידה.

סטניסלב פנה אל ראש הקהילה הטטרית בוורשה וסיפר לו שהילד הוא בנו של ידיד טטרי שנהרג ושאמו נעלמה, וכי הוא נמצא ברחוב כשפתק עם כתובתו של סטניסלב מוצמד לבגדיו. ראש הקהילה קיבל את הסיפור והיה מוכן להוציא את האישורים המעידים על כך, אך קודם היה נחוץ לו אישור הגסטאפו. לאחר לבטים רבים פנה סטניסלב לגסטאפו, ולאחר הצהרה נועזת מפיו שהוא משוכנע כי הילד אינו יהודי, ניתנה לו התעודה המעידה על היותו אחמד קרצקיביץ' (זהותו החדשה של אברהם), בן הקהילה הטטרית.

אברהם חי אצל "דוד סטניסלב" ו"דודה רגינה" עד לקיץ 1944. רגינה הייתה לו כאם, ויחסה החם והאהבה שהעניקה לו עזרו לו לעבור את התקופה הקשה. לאורך כל אותה תקופה זכה אברהם לביקורים מ"הגברת אירנה" (אימו של אברהם שחיה תחת שם בדוי) אחת לשבועיים, אך עם תחילת המרד בוורשה, באוגוסט 1944, נהרגו סטניסלב ודומיניק, ודודה רגינה ובן חסותה הקטן נאלצו למצוא לעצמם מקלט אצל מכרים של רגינה.

עם השחרור, באביב 1945, חזרה אמו של אברהם. רגינה נפרדה מהילד אברהם בדמעות, וטטיאנה לקחה אותו אתה חזרה למקום עבודתה שבפרברי ורשה. הקשר עם רגינה נשמר אחרי המלחמה עד עלייתם ארצה, בשנת 1950. רגינה סבידה נפטרה בשנת 1979.

הוקרה למצילי הילד מאימת הנאצים



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה