דלג לתוכן הראשי

צילה לוין ,ילדה בת 9, מסתתרת אצל איכרים בליטא


  צילה לוין ,ילדה בת 9, מסתתרת אצל איכרים בליטא
  ילידת 1933 ,ליטא
"נולדתי וגדלתי בעיירה היהודית סמלישקס, לא רחוק מווילניוס, בליטא. אבי היה שוחט ואימי עקרת בית. הייתי הצעירה בבית עם שני אחים גדולים ממני: פייבקה ואמה. רבים מקרובי משפחתי חיו בעיירה שלנו. החגים זכורים לי היטב מהבית. הייתה לי ילדות מאושרת מאד. נאלצנו לעזוב את הבית מיד לפני ראש השנה 1941.

שכן ליטאי הזהיר שאוספים יהודים. הוריי אירגנו לי מקום מסתור אצל גויים בכפר. במשך המלחמה הוסתרתי במספר בתים,: 1 בכפר לוייצי אצל אנשים שהכרתי מלפני המלחמה, שהיו לקוחות באטליז של אבא. אצל משפחה זו היינו כל המשפחה, הוריי ואני, ולנו שם במסתור שני לילות;  2 , בעל הבית כיוון אותנו לעבור לשכניו, שם התחבאנו עוד מספר לילות;  3, משם עברנו לכפר בוצא, למשפחה של זוג זקנים בשם קרלייף. שם הייתי , ללא הוריי, וגם שם נשארתי מספר ימים. משם הועברתי למשפחת פשקייף גם בכפר בוצא , ושם הייתי תחת זהות של בת משפחה מהעיר שבאה לעזור במשק בית. 

הוריי נתפסו והוחזקו בבית סוהר איזוריבטר (טרוקי) .
אבי ברח והצטרף לפרטיזנים ביערות הסמוכים לכפר בוצא, ואימי נרצחה עם שאר האסירים בבית הסוהר ביער סמוך ונקברה בקבר אחים באיזור סמלישקס. הסיפור על רצח האימא סופר לנו על-ידי הלקה קרלייף, בת למשפחה שהחביאה אותי במלחמה.
בזמן שהייתי אצל משפחת פשקייף אבי, לייזר, שהצליח לברוח מהכלא בטרוקי, היה בא לבקר אותי. הייתי יוצאת אליו לקצה היער והיינו משוחחים ביידיש. באחד הימים נער פולני שעבד אצל המשפחה עבר במקום ושמע אותנו מדברים. כשאבי הלך הנער התחיל להקניט אותי באומרו שיגלה לכולם וילשין עלי שאני יהודייה. למחרת בבוקר הנער נדקר על ידי שור של המשפחה ומת מהפציעה לפני שהספיק להלשין עלי וכך ניצלתי.
אחרי מקרה השור, אבי דאג והעביר אותי למשפחה אחרת, משפחת ברשבסקי, שם נשארתי עד סוף המלחמה . את ההעברה מפשקייף לברשבסקי עשו בני משפחת קרלייף, אצלם הייתי לילה אחד לפני המעבר..
אבי אסף אותי בסוף המלחמה והעביר אותי לבית יתומים יהודי בוילנה. הייתי בת 12 . כעבור שנה נסגר בית היתומים ואבי ארגן לי מקום מגורים בתשלום אצל אישה יהודיה .
סיימתי בית ספר תיכון והתחלתי ללמוד אנגלית בסמינר לחינוך. נישאתי לאברהם לוין, עיתונאי - בשנת 1952 . נולדו לנו שתי בנות: אולה ואינה. עבדתי כגננת עד לעלייה לישראל ב- 1972 .הגשנו בקשה ראשונה ב-1970 וקיבלנו סירוב. בפעם השנייה קיבלנו אישור והגענו לארץ בינואר 1972."





תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…