דלג לתוכן הראשי

הילד אלכסנדר תמיר עבד בצחצוח מגפיהם של חיילי ורמאכט שהיו במחנה



אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי) נולד ב-1931 בווילנה שבפולין (כיום בליטא), בן יחיד לפניה קובארסקי ולד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, רופא. תמיר למד בבית ספר יהודי בשפה הפולנית, ואת השירים הראשונים שמע בפולנית. הוא למד לנגן בפסנתר מגיל חמש, וניגן והלחין עוד בתור ילד.
לאחר כיבוש מזרח פולין על ידי ברית המועצות בספטמבר 1939 וסיפוח וילנה לליטא בעקבות כך, ברחו בני המשפחה לבלארוס. המשפחה חיה תקופה קצרה במינסק ומשם עברה לעיר קטנה בסמוך. שם למד תמיר נגינה ואף נשלח למוסקווה להשתתף בפסטיבל כשרונות. הוא למד רוסית והשתייך לתנועת הנוער הקומוניסטית.
ביוני 1940 סיפחה ברית המועצות את וילנה מליטא, ותמיר והוריו שבו אל וילנה. עם פלישת הגרמנים וכיבוש וילנה נכלאה המשפחה בגטו. האב היה חבר במועדון תרבותי בגטו עם אבא קובנר ואברהם סוצקבר, וקיים אתם שיחות רבות בדירה בה חייתה המשפחה בגטו. האב כתב בפולנית שיר על פונאר, שמרק'ה קצ'רגינסקי תרגם ליידיש והוסיף בתים, ואלכסנדר תמיר בן ה-11 הלחין את השיר. באפריל 1943 זכה תמיר בתחרות הלחנה שהתקיימה בגטו וילנה, על הלחנת "פונאר". בגטו וילנה למד צרפתית, מה שסייע לו לאחר השחרור, כשהיה בצרפת.

בחורף 1943-1944, מספר חודשים לאחר התחרות, בוצעה סלקציה בגטו וילנה. תמיר הוכנס למשלוח שהועבר בקרונות למחנה עבודה בקיוויולי (Kiviõli) שבאסטוניה, שם היה אביו רופא המחנה. עם התקרבות הסובייטים חוסל המחנה ובעת זו בוצעה סלקציה באסירים. תמיר היה בסלקציה בה הופרד מאביו. "רק אחר כך הבנו שבעצם הוציאו אותם להורג", סיפר תמיר.

תמיר הועבר במעבורת למחנה שטוטהוף, שם היו גם דודו וכמה ממכריו מהגטו. גם שם ניצל ממספר סלקציות. הוא היה נבחר בסלקציות להעברה לצריף הילדים, אך היה בורח מצריף זה וחוזר לצריף המבוגרים שהגיעו מווילנה. הוא עבד בצחצוח מגפיהם של חיילי ורמאכט שהיו במחנה וניזון משאריות אוכל, מהן הצליח להביא לצריף לאחר העבודה, לשם סיוע ליתר הכלואים. דודו נספה בשטוטהוף. משטוטהוף הועבר תמיר למחנה עבודה בדאוטמרגן (Dautmergen-Schoemberg).

באפריל 1945 שוחרר תמיר באזור שטוטגרט על ידי צבא צרפת והועבר לפריס. לאחר חודשים מעטים עלה לארץ ישראל, נקלט על ידי קרובי משפחה ונפגש עם אמו ששרדה בשואה. במלחמת העצמאות גויס כיליד 1931,  אך שוחרר עקב גילו הצעיר, כרוב בני גילו.

אלכסנדר תמיר - בחרנו בחיים – ניצולי השואה ומדינת ישראל - Yad ...

 ראה גם :
"בשישה במארס 1943 זכה ילד בן 11, אלק וולקוביסקי, בפרס גטו וילנה על הלחנת שיר השואה המפורסם "פונאר". היו צריכות לעבור 57 שנים כדי לשכנע את המוסיקאי אלכסנדר תמיר להודות במה שניסה לשכוח ולהשכיח כל השנים - הילד הזה הוא אני"
 ראה גם :

אלכסנדר תמיר – ויקיפדיה

 

מנגינה וזיכרון

 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…