לאוקדיה ירומירסקה (בפולנית: Leokadia
Jaromirska ; 1907 - 1979), הייתה מתנגדת לנאצים וחסידת אומות העולם מפולין.
פעילותה בתקופת השואה
לאוקדיה ירומירסקה התגוררה בביאלולקה (Bialoleka), פרבר של העיר ורשה. לא היו לה ילדים ובעלה נאסר ב-1940 כאסיר פוליטי.
באחד הבקרים באוקטובר 1942, בדרכה לעבודתה,
שמעה בכי, והבחינה בילדה ובתינוקת בת 8 חודשים שננטשו ליד גדר של מנזר. שנים רבות אחר
כך סיפרה כיצד היא וחברתה אספו את הילדות. האשה השנייה לקחה את הילדה אל ביתה ולאוקדיה
אספה את התינוקת.
בסיום יום העבודה מיהרה אל ביתה של האישה וגילתה שזו נבהלה ולקחה
את הילדה המבוגרת אל תחנת המשטרה.
לאוקדיה אימצה את התינוקת וקראה לה בשם בוגומיליה
(מתנת האל) או בשם החיבה - "בוגושיה". בקושי רב הצליחה למצוא דרך לפרנס את
התינוקת ואת עצמה, ואפילו לשלוח חבילות לבעלה שהיה כלוא כל אותה העת באושוויץ.
כאשר הרוסים התקרבו, נאלצה להתפנות מביתה
ונדדה עם הילדה ממקום למקום בחיפוש אחר מזון ומקום לינה. למרות התנאים הקשים, טיפלה
ירומירסקה בילדה במסירות לאורך כל המלחמה, הגנה עליה והעניקה לה חום ואהבה.
לאחר השואה
בתום המלחמה חזר בולק, בעלה של ירומירסקה,
מאושוויץ תשוש וחלש. הזוג חזר לחיות בביאלולקה בבית הרוס וניסה לשוב למסלול של חיים
תקינים עם הילדה.
אבי התינוקת, גניוק (גרשון) יוניש, שרד את
המלחמה והמחנות. אשתו נרצחה בשואה. הוא חזר לפולין בחיפוש אחר בתו התינוקת אותה השאירו
הוא ואשתו ליד מנזר בתקווה שתינצל. יוניש הגיע לביתה של ירומירסקה לקחת את בתו חזרה.
הוא זיהה את הילדה בזכות כתם לידה שהיה לה.
למרות תחנוניה של לאוקדיה שישאיר את הילדה
אצלה, נאלצה בצער רב להשיבה לאביה.
בוגושיה ששמה האמיתי היה שפרה יוניש עלתה
לארץ יחד עם אביה. לימים הפכה לחברה בקיבוץ שער הגולן, נישאה ליורם קוצר, ולבני הזוג
נולדו 3 ילדים. 11 שנים לאחר פרידתן בפולין, החלה שפרה לכתוב מכתבים ללאוקידה. מכיוון
שמעולם לא למדה קרוא וכתוב בפולנית, נעזרה בחבר קיבוץ שהיה דובר השפה.
יורם בעלה של
שפרה היה זה שעודד את הקשר וכתב ללאוקידה בקשה למלא את המידע החסר בזיכרונות הילדות
של אשתו. בזכות התיווך של הבעל סיפרה לאוקדיה את סיפור התקופה שעברו שתיהן ביחד במלחמה.
בנובמבר 1968 הוכרה ירומירסקה על ידי מוסד
יד ושם בתור חסידת אומות העולם.
יורם הזמין את ירומירסקה לבקר אותם בישראל,
הם לא זכו להיפגש: לפני שהגיעה ירומירסקה לישראל ב-1969 נהרג יורם בעת שירות המילואים.
לאוקידה הגיעה לישראל ונשארה במשך שישה שבועות עם שפרה ומשפחתה. השתיים נטעו עץ לכבוד
לאוקדיה בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם.
ראו גם :
מכתבים מלאוקדיה
סיפורה של שפרה עברי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה