מרטין וייל, בן 77, הוא נצר למשפחה הולנדית אריסטוקרטית מרוטרדם
ששורשיה נעוצים במאה ה-15 בספרד. בני משפחתו שימשו כרופאים של המלך, ולאחר שגורשו
הצליחו להתברג בתפקיד דומה בחצר המלוכה בפורטוגל. התחנה הבאה היתה אנטוורפן ולבסוף
הולנד, שם הקים אחד מהסבים הגדולים את בית הכנסת הפורטוגלי הידוע של אמסטרדם.
בחלוף השנים הפכה המשפחה לחילונית וליברלית. אביו של וייל היה עורך דין מצליח
ואמו, ממשפחת דה פינטו, היתה עקרת בית.
מרטין וייל נולד שבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. המשפחה
"המפונקת עם המשרתים" כהגדרתו, נושלה באחת מכל רכושה והועברה למחנות.
ראשית למחנה ברנוולד שהיה מיועד לאליטות ההולנדיות ומשם למחנה וסטרבורק - ממנו
שולחו כ-100 אלף יהודים אל מותם במחנות ההשמדה.
לבסוף הועברה המשפחה למחנה
טרזיינשטט בצ'כיה. ברכבת שיצאה לפניהם והובילה יהודים מוורסטרבורק לאושוויץ היו
הנערה אנה פרנק ובני משפחתה.
הדיבור על השואה לא נוח לו. הוא מבקש שוב ושוב להימנע מפרטים ומסרב
לספר על הזמן הממושך שבילה במחנה. זיכרון אחד שבכל זאת עולה בשיחה עמו עוסק במשחק
בשטחי המזבלה. הוא וחבריו היו נוהגים להצית פיסות פסולת שונות באמצעות זכוכית מגדלת המכוונת לשמש
בניסיון להפיג את השיעמום. היום הוא רואה בו אולי רמז ראשון להתעסקות הנרחבת שלו
בזבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה