שמי לין גרונר, השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי ותעדתי את סיפורו של סבא שלי.
סבי יואל גרונר, נולד בעיר בודפשט בשנת 1935 ועלה לארץ בשנת 1947.
"גטו בודפשט היה הגטו שבו אולצו לחיות
יהודי בודפשט, הונגריה וסביבותיה לאחר הכיבוש הנאצי של
הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד לשחרור הונגריה בידי
הסובייטים. גטו בודפשט כלל מספר גושי בניינים ברובע היהודי הישן, מסביב לבית
הכנסת הגדול, שהוקף גדר כדי למנוע הברחת סחורה פנימה, או אנשים החוצה.
הנאצים כבשו את בודפשט במרץ 1944, והגטו עמד במשך שלושה חודשים בלבד –
מנובמבר 1944 עד לשחרור העיר בינואר 1945".
בשנת 1944 באישון ליל, פרצו לביתו של סבי אנשי המפלגה הפשיסטית ההונגרית ודרשו
מכל דיירי הבית להתפנות מהבית וכך הם עברו מביתם לגטו. לאחר תקופה של כמה חודשים,
הגיעו הגרמנים והפרידו בין ההורים לילדים ההורים נלקחו והילדים נשארו בגטו. אביהם
היה מגויס באותה עת לצבא ההונגרי ואמם נלקחה למחנות. סבי, אחיו ואחותו הקטנה
התינוקת נותרו לבדם בגטו וניסו לשרוד. בשלב מסוים אבא שלהם הגיע במפתיע, עם התר
יציאה לשווייץ.
אבא של סבא שלי גילה אותם לבד בגטו והבין שאימם נלקחה למחנות ע"י
הגרמנים, החליט לא להציל את הילדים. הוא נתן להם כתובת של בית מוגן של הצלב האדום
וחזר למחנה.
ביוזמת אחיו הגדול (שהיה בין 9 שנים בלבד ) ברחו מהגטו ועברו לבית מוגן של
הצלב האדום ומשם הגיעו למקום מסתור ושבו שהו עד סוף המלחמה. המסתור היה מתחת לאדמה
ובו חיו ושרדו 10 חודשים.
עם סיומה של המלחמה הגיעו לבונקר חיילים של הצבא האדום ושיחררו אותם. אחרי
מספר ימים ארגון הג'וינט אירגן בית ילדים בפאתי בודפשט והילדים הועברו לבית
הילדים. שם הפרידו לראשונה בין הילדים הגדולים (סבא שלי ואחיו) לבין הילדים הקטנים
(אחותו הקטנה שהייתה בת 3). לאחר זמן לא ארוך הודיעו לסבא שלי ואחיו שאחותם מתה,
דבר שמאוד הפתיע אותם, לא נמצאה שום הוכחה לפטירתה וזה נכון עד היום.
אחרי מספר שבועות הם הועברו לסגד ושם נמסרו לאיכרים על מנת לעבוד ולקבל מזון.
במפתיע אמו של סבי הצליחה לשרוד, חזרה מהמחנות ובאה לחפש אותם בבית ילדים של
ה"ג'וינט". כשהם פגשו את אימם חזרו יחדיו לבודפשט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה