"ב-1942
גירש מוסוליני יהודים למחנות מעצר בתוניסיה ובאלג'יריה, ואלה מהם שהיו בעלי אזרחות
בריטית נשלחו למחנות באירופה, כמו אינסברוק באוסטריה וברגן בלזן בגרמניה. יהודים
בעלי אזרחות לובית נכלאו במחנות ריכוז בטריפוליטניה, במיוחד בג'אדו, שם נכלאו סבי
ובני משפחתו, וכן בערים נוספות באזור יפרן וע'ריאן, שם נכלאו סבתי ובני משפחתה.
תנאי
החיים במחנות היו גרועים באופן קיצוני והביאו עמם זיהומים ומחלות ובעקבותיהם
מגיפות שגרמו למותם של אנשים רבים. נוסף על התנאים הקשים במחנה, הקצינים האיטלקים
לא חסכו שום צורת השפלה, דיכוי והתעללות. מדי יום נלקחו הגברים מעל גיל 18 לעבודת
פרך מבוקר עד לילה. התנאים בג'אדו היו קשים במיוחד. ציון חסון ,יליד לוב, שהיה בן תשע, מספר שרבים מבני משפחתו נרצחו
במחנה. אמו היתה מייצרת בובות ומוכרת אותן לערבים דרך הגדר ובאחד הימים היא נתפסה.
אחד הקצינים האיטלקים חבט בה עם לום ושבר את גבה והיא נותרה כפופה כל חייה..
אירועי
המלחמה, הפרעות שנעשו ביהודי לוב על
ידי ערביי המדינה ב-1945 וב-1948 וכמובן הקמתה של מדינת ישראל והלובי המתמשך
לעלייה - הובילו תחילה לעלייה בלתי לגאלית לישראל ולאחר מכן, בינואר 1949, כאשר
הבריטים שלטו בלוב, לעזיבה חוקית של לוב. בין 1949-1952 הגיעו לישראל כמעט כל
יהודי לוב"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה