מאבקי ההישרדות של אורי חנוך , בן 13 , בשואה

אורי חנוך נולד ב-1928 בקובנה, שבליטא. הוא התחנך בבית הספר עברי והיה חבר בתנועת "בית"ר". באוגוסט 1941 נכנסה משפחתו לגטו. אורי, שהיה אז בן 13, החל לעבוד כשליח במשרד העבודה הגרמני. הוא גויס למחתרת ותוך סיכון חייו גנב תעודות עבודה שאפשרו לרבים לברוח מהגטו ולהצטרף לפרטיזנים. בזמן אקציית הילדים הסתיר אורי את אחיו בן ה-9 במחבוא, ולמרות מכות הרצח שספג, לא הסגירו אותו וכך הציל את חייו. 

ביולי 1944 פונה הגטו, והמעטים שנותרו בו אחרי האקציות הועברו ברכבות משא לגרמניה. בדרך הורדו הנשים והילדים בשטוטהוף שבפולין. זו היתה הפעם האחרונה שאורי ראה את אחותו ואמו. הגברים הוסעו למחנה העבודה קאופרינג לנדסברג בדכאו. לאחר מספר ימים נשלחו הילדים שנותרו לאושוויץ, וביניהם דני אחיו. 

לאחר שב-1944 נשלח אביו לאושוויץ, אורי נותר לבדו. כדי להשביע את רעבונו הרבה באכילת מלח ובשתיית מים. הוא התנפח, נחלש ואיבד את הרצון לחיות. במסדר צעד קדימה, תוך ידיעה שזה סופו. עוזריו היהודים של מפקד המחנה שהכירו אותו מהגטו עזרו לו, והמפקד פקד להוציאו מהמסדר ונתן לו עבודה - לנקות את המשרד. 

באפריל 1945 פונו הנותרים במחנה ברכבת לדאכאו. הרכבת הופצצה בדרך, אורי הצליח לקפוץ ממנה ותחת מטר יריות ברח ליער והסתתר עד לבואו של הצבא האמריקני.

ב-1946 עלה ארצה עם אחיו דני שניצל מאושוויץ, בעלייה בלתי לגאלית באניה "ווגווד". הוא התגייס לפלמ"ח ובמלחמת העצמאות לחם בשורות הגדוד הרביעי לשחרור ירושלים מהמצור. לאחר מכן שירת כקצין בצה"ל. רוב ימיו היה תעשיין,

מקור

ראו גם :

אורי חנוך – ויקיפדיה

"אני לא זוכר אם התחבקנו. אני חושב שלא" - אחרי מות - הארץ