פרופ'
הנרי וסרמן, נפטר לפני כמה ימים. הוא היה
היסטוריון מקורי, חשוב ופורה של גרמניה ושל יהודייה, ואחד הסוכנים הבולטים בהבאתה
לישראל של האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות – אסכולה שפרחה במערב בשנות השמונים,
ושהייתה מוכרת בישראל רק למעטים עד שהוא יזם את תרגומיה והקדים להם מבואות בשנות
התשעים.
איך התחיל סיפור החיים של הנרי? הוא נולד
בשנת 1943, במסתור בפולין. גם בתום תקופת השואה, אחרי שהמשפחה יצאה מהמסתור, היא
סבלה מרורים. הנרי איבד את אימו, ובגיל שבע הצליח האב לצאת עם הנרי ועם שתי
אחיותיו והם עברו לחיות בארצות הברית, ממנה עקרו שוב לשבדיה. בשלב זה כבר היה הנרי
יתום מאם ומאב, והגיע לבית דודיו במושב רשפון בגיל 12.
אז
החל לעבור תהליך סוציאליזציה "צברי", מעט מאוחר, שראה הד לו כל השנים
בספר "התגנבות יחידים" של קנז. את כל הקשיים הללו – שהאמינו לי שהם רק
תחילת הדרך, ואני לא רוצה למקד את כל הפוקוס של סיפור חייו בהיבטים האלה – רתם
הנרי כדי לפתח קריירה ענפה בת עשרות כותרים שחיבר, ערך ויזם, תוך שימור ההומור
הפולני-גרמני האירוני והדק שלו לאורך כל חייו.
וסרמן
סיים דוקטורט באוניברסיטה העברית בהדרכת יעקב כ"ץ על מה שכינה "תרבותם
האינטימית" של הבורגנים היהודים בגרמניה בעידן הליברלי שלקראת מהפכות
"אביב העמים" (1848) ואחריהן. לאחר מכן נקלט באוניברסיטה הפתוחה (או
במילותיו, "זכיתי בפיס!"), ושימש בה כפרופסור במשך כשלושה עשורים. בין
עבודותיו המרכזיות אפשר למצוא את ספרי הקורס "אירופה ערש הלאומיות",
ובתוכם ביוגרפיה של היינריך פון קלייסט, הרומנטיקן הלאומי הגרמני, ודיון מעמיק
באיסוף מעשיות האחים גרים והפצתן בדפוס כמחוללות לאומיות גרמנית; את הספר "אך
גרמניה היכן היא", על ראשיתה של התרבות הלאומית בגרמניה במפנה המאות השמונה
עשרה והתשע עשרה; ואת עריכת פנקס קהילות גרמניה של יד ושם – "פנקס"
במשקל של משהו כמו שני קילו, אולי אפילו יותר, המתעד את חיי קהילות גרמניה ערב
השואה ובמהלכה.
פרופ' הנרי וסרמן, חוקר יהדות גרמניה,
פרופ'
וסרמן, יליד 1943, נמנה על תלמידיו של יעקב כ"ץ. עבודת הדוקטורט שלו עסקה
בתהליכי השתלבותם של יהודי גרמניה בחברה הבורגנות הגרמנית בשנת 1840 – 1880 – ובכך
הוא המשיך ופיתח את אחד מקווי המחשבה של מורו בתחום ההיסטוריה החברתית והקדים
חוקרים רבים שעסקו בנושא בעשורים האחרונים. במהלך שנות השמונים וסרמן נטל חלק
במפעל הגדול של יד ושם "פנקס קהילות גרמניה" כעורך הכרך שעסק בהסן
והסן-נסאו ובהמשך דרכו האקדמית נמנה על סגל המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי
היהדות באוניברסיטה הפתוחה. בין שאר מפעליו באוניברסיטה נציין את הקורס
"אירופה ערש הלאומיות" שהציע לראשונה בעברית עיון ביקורתי בהיסטוריה של
הלאומיות, בעיקר דרך דיון בתולדות הלאומיות הגרמנית. וסרמן ניהל גם פרויקט
ביבליוגרפי חשוב על יוצאי גרמניה בישראל – בני ובנות "העלייה החמישית" –
שיצא לאור בגרמנית. יהי זכרו ברוך!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה