מקור וקרדיט :
יצחק קשתי , הצלה כמחאה ומרי : בתי ילדים יהודיים בבודפשט
1944-1945
הוצאת רסלינג , 2014
אוטו נתן קומוי נמנה עם הדור השלישי של
מנהיגים ציוניים בהונגריה
. גם מנהיגי הדור הראשון כמו הרצל, נורדאו ואחרים נולדו והתחנכו בבודפשט . אלה היו "ילידי" המונרכיה
ונחשפו משחר נעוריהם לתופעות של
מאבק לאומי, להצעת פתרונות של רב-לאומיות והגדרה עצמית ולתרבות פוליטית נושאת קונפליקטים .
הדור השני של מנהיגים ציוניים בהונגריה
צמח משורות המכביאה, אגודת הסטודנטים ההרצליאנית באוניברסיטאות בודפשט, שפעיליה
הקימו, משנות ה- 20 ואילך, את תנועות הנוער הציוניות והחלוציות . את קומוי, שנולד בבודפשט ב- ,1892 ואת חבריו
יש לראות, על כן, כדור
שלישי של מנהיגי התנועה הציונית
בגיל 15 החל קומוי לתרגם את אלטנוילנד של
הרצל מגרמנית להונגרית, אך התרגום
ראה אור בהוצאת הספרים שלזינגר רק בשנת 1916 . באותה שנה עצמה נפצע אוטו כהן, הרי הוא
קומוי, ששירת
כסגן במלחמה . בשנת 1935 הועלה לדרגת סרן ( מיל' ) בזכות הצטיינותו כקצין קרבי במלחמת העולם הראשונה .
לימים אותות ההצטיינות
שהוענקו לו הביאו לשחרורו משירות בפלוגת עבודה .
קומוי סיים לימודי הנדסה . הוא התמחה
בתכנון יציקות של בטון
מזוין ושמו הלך לפניו כמומחה בתחומו . על אף הצלחתו ועומס עבודתו במקצועו, הוא השתתף באופן
פעיל בעבודת התנועה הציונית, כאשר
הוא מודרך על ידי רעיונותיו של הרצל ומפתחם . מדי פעם פרסם מאמרים ב- Zsidó Szemle , כתב העת
של התנועה הציונית
בהונגריה, ובנוסף שקד על חיבורים שראו אור שראו אור כחוברות לעצמן . עוד ב- 1919 פרסם מסה מקיפה על
"עתיד העם היהודי" . העתיד אכן נראה לו מובטח
אך ורק במסגרת לאומית-מדינית עצמאית . הוא נבחר לוועד הפועל של ההסתדרות
הציונית הארצית מטעם הציונים
הכלליים, וב- 1940 נקרא למלא את תפקיד נשיא התנועה . בשנת 1942 פרסם חיבור חדש בשם "השקפת
עולם בשנת 1942 פרסם חיבור
חדש בשם "השקפת עולם ציונית" . החוברת רבת העמודים זכתה לתפוצה רחבה
ביותר גם מחוץ לחוגי התנועה,
לרבות בקרב הפוליטיקאים בהונגריה .
כנשיא ההסתדרות הציונית הוא נטל על עצמו משימות כבדות משקל, עיקר
משנת 1943 ( יושב ראש הוועד לעזרה והצלה ) , וביתר שאת בשנה הגורלית 1944 .
יוצאת דופן מבין פעולות ההצלה בתקופה זו
הייתה המשימה של הקמתם, ארגונם,
ניהולם והבטחת קיומם של בתי ילדים יהודיים ברבעים שונים בבודה ובפשט . רוב בתי הילדים נפתחו בסוף
אוקטובר וראשית נובמבר ,1944 בחסות הצלב
האדום הבינלאומי .
הם הוקמו על ידי מדור A של הארגון, שהופעל
בשלמות על ידי אוטו נתן קומוי שעמד
בראשו, בעוד פעיליו התגייסו ברובם משורות תנועות הנוער החלוציות ובוגריהן . בבתי ילדים אלה ניצלו
למעלה מ- 5,000 ילדים ובני
נוער וכ- 2,000 מבוגרים, בעוד צעדות המוות של עשרות אלפים יהודים יוצאות לדרכן . כינון בתי הילדים
לא רק מצביע על מאמץ
ייחודי לאסוף ולהציל ילדים יהודים מדירות בחסות הצלב האדום הבינלאומי .
מבין רשתות בתי הילדים מדור A , בראשות
אוטו נתן קומוי ובתמיכתו של שליח הצלב
האדום הבינלאומי בהונגריה פרידריך בוֹרן, היה בעל ההיקף
הרחב ביותר מבחינת מספר
החוסים . מדור זה היה גם בעל המבנה הארגוני המורכב ביותר מבחינת יחידות העזר שלו, שדאגו לציוד, למזון, לשמירה
ולכוח אדם לטיפול
באוכלוסייה החוסה . היערכות דומה נמצאה בבתי הילדים של אגודת "יוֹ פַּסטוֹר" בראשות כוהן
הדת גאבּוֹר סטֶהלוֹ .
מעונות אלה היוו, כזכור, את מדור B בצלב האדום הבינלאומי
. בתי ילדים של הצלב האדום
השוודי העניקו חסות בהיקף דומה למעונות ה"יו פסטור", אולם חלק מהם נמצאו מלכתחילה
במסגרות אחרות, כמו
הצלב האדום הבינלאומי . המעונות האופייניים לצלב האדום
בלימת ההתנכלויות של אנשי
צלב החץ בבתי הילדים בבודפשט ע"י
אוטו נתן קומוי , ובעיקר הניסיון שנכשללרכז את כולם בגטו על פי החלטת סלשי, עוררו את חמתם של אנשי צלב
החץ שנותרו בעיר . קומוי ידע שסכנה אורבת לו כאשר הוא נע ללא ליווי ברחובות בודפשט
. ידעו זאת גם חבריו ועוזריו .
בינואר 1945 פנו אל קומוי שני אנשי צלב החץ
במיטב הנימוס וביקשו ממנו לבוא אתם לשיחת הבהרה של מה בכך . קומוי נרצח, ולא שב מן
השיחה עד היום .
מקור וקרדיט :
יצחק קשתי , הצלה כמחאה ומרי : בתי ילדים יהודיים בבודפשט
1944-1945
הוצאת רסלינג , 2014
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה