"עם סגירת הגטו ( גטו וארשה) חידשתי את לימודי בבית הספר. האמת היא, שבית הספר בא אלי.
הגימנסיה העברית , שאחותי נינה סיימה אותה, ארגנה " חוגים גימנזיאליים"
סודיים . כמו בזמנים רגילים כן עתה נקבע
לכל מקצוע מורה מוסמך והלימודים התנהלו על-פי תכנית מדוייקת. יום-יום נפגש החוג
שלי , בן שש בנות, לחמש שעות לימודים . למען הזהירות נערך כל שיעור במקום אחר. השיעור
בחשבון , למשל נתקיים בשעה 9 בבוקר אצלי בבית, מ10 ורבע עד 11 ורבע למדנו
לאטינית בביתה של תלמידה שנייה. היסטוריה
למדנו משעה 12 וחצי עד אחת וחצי בביתה של תלמידה שלישית וכן הלאה- חמש שעות מלאות של לימודים.
זוגות זוגות הלכנו משיעור לשיעור ועינינו פקוחות לראות אם
אין עוקבים אחרינו. אמנם פחדנו מפעם לפעם, אך גם לזאת התרגלנו ".
מקור וקרדיט : מרים בידרמן ,נעורים בצל המוות, הוצאת "דבר" בע"מ ,תל אביב ,1962
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה