סבא יוסי – מבית היתומים ועד עלייתו לארץ
מאת: יוסי- יוסף שרטו (שרטו)
ארץ לידה: רומניה
Romania
סבא
שלי, יוסי שרטו, נולד בתאריך 26.2.1935 בכפר הונגורן שברומניה. הוריו של סבי הם
יעקב וחנה שניהם נולדו ברומניה ונרצחו בשואה בגטו ברוסיה. סבא שלי הוא ניצול שואה.
אחרי השואה אספו את כל הילדים היתומים והעבירו אותם לבית יתומים ברומניה. בשנת
1947 סבי עלה לארץ ישראל ביחד עם כל הילדים מבית היתומים.
סבי
מספר: בבית שלנו היתה הכנסת אורחים כיד המלך בכל המובנים, בגלל שלאבי היתה
מאפיה אזורית, אפשרנו לעצמנו בזמנים ההם לעזור לזולת. אני זוכר את אבי גבוה מאוד
ורזה ואת אמי נמוכה ונמרצת.
ההורים שלי נרצחו בשואה. אחרי שנרצחו לקחו אותנו, הילדים, לבית
יתומים ושם שמרו עלינו ונתנו לנו אוכל. בשנת 1947 הוחלט להעלות את כל הילדים מבית
היתומים לארץ ישראל.
יצאנו מרומניה בשנת 1947 לכיוון בולגריה, שם חיכו לנו 2 אוניות
אמריקאיות ששמן היה "פן יורק" ו-" פן קרשטתן", למחרת יצאנו
מבולגריה. בשתי האוניות היו לפי זכרוני 15,000 פליטים מרומניה, הונגריה ובולגריה.
משם יצאנו לכיוון ארץ ישראל שבזמנו קראו לה פלשתינה. שטנו בים במשך ששה ימים וביום
השביעי התקרבנו לארץ ישראל ותפסו אותנו 7 אניות מלחמה של האנגלים, ולא נתנו לנו
להמשיך לכיוון ארץ ישראל. החזירו אותנו לקפריסין וחלקו אותנו למחנות. הייתי שם
כחודשיים בתוך מחנה הסגר, ולאחר מכן שלטונות בריטניה וארץ ישראל אפשרו לילדים
היתומים לעלות לא"י. בשנת 1948 עליתי לארץ. בגלל שסבא שלי עלה לארץ בלי
הורים, אימצו אותו כמה וכמה משפחות.
למשפחה
הראשונה, שאמצה אותי קראו משפחת פיטל והם גרו במושב ליד כפר סבא. היו להם בן ובת
והיה להם משק חקלאי. לאב קראו מיכאל והוא היה נגר. הבן, הבת ואני עבדנו במשק
המשפחתי ולאחר מספר חודשים הבן גויס לצבא למלחמת השחרור, ושם נהרג. המשפחה לא יכלה
לקלוט את מות בנם, ועזבו את הכפר. אני עברתי למשפחה אחרת, משפחת דובסטר, שהיו
משפחה מגרמניה והיו להם 2 בנים. אחד היה שוטר והשני היה עובד חקלאות, ולאחר מספר
חודשים גם הוא גויס לצבא וגם כן נהרג. הם לא היו דתיים, אבל שבת זה שבת, היינו נחים
כולם ביחד ומקדשים בערבי שישי.
מאז
העבירו את כל הילדים ע"י עליית הנוער לקיבוץ דגניה ב', שם למדנו חצי יום וחצי
יום עבדנו בחקלאות. לאחר מכן סבי עזב את הקיבוץ ועבר למושב בית שערים, שם הוא
עבד אצל חבר כנסת עד שנת 1956 ואז הוא גויס לצבא.
כשעליתי
לארץ נפרדתי מאחיי ואחותי. דוד שלי מצא את שלושת האחים שלי ואיחד אותנו ביחד בשנת
1958.
כעבור
מספר שנים סבא התגייס לצבא והשתתף בארבע מלחמות. אחרי השירות הסדיר הוא היה איש
קבע כמה שנים, ואז פגש את סבתי ועזב את הצבא. סבא וסבתא שלי התחתנו בשנת 1963 בערך
בגיל 16 ו-17. נולדו להם שלושה ילדים, יצו, משה, אבא שלי, ותמי.
בהמשך
השנים סבא עבד בתנובה בקו חלוקה של חלב בבאר שבע והסביבה. מאז שסבא יצא לגמלאות
הוא בעיקר נמצא בבית ומבקר כמה פעמים בשבוע במועדונית.
מקור
וקרדיט : מאגר סיפורי מורשת : הקשר הרב-דורי