הילדה שרה סירוטה, שנולדה בעיירה קטנה ברומניה,
שרדה מסע רגלי של 400 ק"מ, שנמשך כשישה שבועות, כאשר גורשה משפחתה לאזור העיר
ברשט שבאוקראינה.
בהיותה בת חמש שרדה מסע רגלי
של 400 קילומטר, שנמשך כשישה שבועות, כאשר גורשה משפחתה לאזור העיר ברשט שבאוקראינה. בתקופה בה שהו באוקראינה
נהרגו אביה ושני אחיה – מנו ויוסף.
"זה היה מסע המתה איטי", תיארה
סירוטה , לימים שופטת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (1984–2007) את זיכרונותיה הקשים
בראיון ל"ידיעות אחרונות". "היה ברור שרוב הצועדים לא יחזיקו מעמד
בהליכה הזאת, עם התרמיל והסמרטוטים, ושדינם בעצם נחרץ. ובאמת, מי שלא הצליח ללכת
הרגו אותו. הגופות היו מוטלות בצידי הדרכים, הצחנה נוראה, התמונות מזעזעות - ואני
הקטנה רואה הכול, שומעת הכול, מריחה הכול. מבינה שמלאך המוות מתקרב גם
אלינו". באוקראינה מת אביה, וכעבור זמן קצר הוצאו להורג גם שני אחיה, שלושה
חודשים בלבד לפני סיום המלחמה. לאחר המלחמה סירוטה, אז בת 12, שבה לרומניה עם אמה
ואחיותיה, ובאוניית מעפילים הן עלו לישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה