דלג לתוכן הראשי

החברה הטובה של אנה פרנק גרה כיום בירושלים


חנה גוסלר ("Hannah 'Hanneli' Elizabeth Goslar") נולדה ב-12 בנובמבר 1928, ידועה בשל היותה חברתה הטובה של אנה פרנק. שתיהן למדו יחד בבית הספר מונטסורי באמסטרדם (קרוי היום על שמה של אנה פרנק).
בצילום :
התיכון היהודי בו למדו אנה פרנק וחנה גוסלר

ילדותה
גוסלר נולדה בברלין בשנת 1928 כבתם הבכורה של האנס גוסלר ורות ג'ודית קלי, משפחה של יהודים דתיים. אביה היה ראש לשכת העיתונות הפרוסית עד 1933 ואמהּ עבדה כמורה. בשנת 1933 עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון אולץ אביה להתפטר מעבודתו. לאחר מעבר המשפחה לאנגליה, שבה לא הצליח האנס גוסלר לשמור את השבת בעבודתו, עברה המשפחה לאמסטרדם. גוסלר למדה בבית הספר המונטסורי ובתיכון היהודי באמסטרדם יחד עם חברתה הטובה ובת כיתתה אנה פרנק.
המעצר
בשנת 1943, גוסלר, אביה וסביה יחד עם אחותה הצעירה גבריאלה (גבי) ואירמה ביפוס (נערה יתומה שהתגוררה עם משפחת גוסלר) נעצרו ונשלחו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וסטרבורק שבהולנד. משם הועברו למחנה נפרד בברגן-בלזן ששימש כמתקן להחלפת אסירים. 
גוסלר שהתה בברגן-בלזן באזור מיוחד הודות לדרכונים הארצישראליים שהיו ברשות משפחתה. בין ינואר לפברואר שמעה גוסלר כי חברתה אנה נמצאת במחנה לידה (רבים סברו שמשפחת פרנק נמלטה לשווייץ) והצליחה לזרוק אליה חבילה עם מעט אוכל ובגדים זמן קצר לפני שאנה פרנק מצאה את מותה במחנה ממחלת טיפוס הבהרות.
 גוסלר יחד עם אחותה גבי היו היחידות מבני משפחתה ששרדו את המלחמה וב-1947 הן עלו לישראל. אביה, אמהּ וקרובים נוספים נפטרו במהלך מלחמת העולם השנייה. 
גוסלר מוזכרת ביומנה של אנה פרנק מספר פעמים יחד עם אירוע מיוחד בו ראתה אנה פרנק את גוסלר קוראת לה בחלומה ממחנה הריכוז, בתקופה שאנה פרנק שהתה עדיין בבית המסתור באמסטרדם.
כיום
גוסלר נישאה לד"ר וולטר פנחס פיק ונולדו להם שלושה ילדים, ביניהם חוקר המוח הפרופ' חיים (חגי) פיק, ועשרה נכדים. היא גרה כיום בירושלים. הופיעה במספר תוכניות טלוויזיה וסרטים אודות אנה פרנק, ביניהם "שבעת החודשים האחרונים של אנה פרנק" (1988), ו"זוכרים את אנה פרנק" (1995).

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…