רבקה (ריכטר) בכר, סעודת הלחם שלא התקיימה :
זיכרונות מימי ילדות השואה והתקומה, הוצאת
המחברת, תל אביב 1991
רבקה ריכטר , ילדה בת 15
נשלחת למחנה כפייה של הס.ס שנמצא ליד גברסדורף. היא עובדת עד כלות כוחותיה ובתנאי
רעב כמפעילת מכונות חריטה וכרסום, במשמרות לילה . העובדים לידה היו שבויים אנגלים
שסייעו לה וגם עובדות גרמניות שהתנכרו לה.
"אני זוכרת את השבת
הראשונה בעבודת הכפייה , כאשר הבחורה הגרמניה נתנה לי לנקות את שלושת המכונות מבלי
שום הסברים. מידי שבת היינו מנקים את
כל האבק שהצטבר. היו אלו גושים ענקיים של פסולת מכונה, ולכן הצטברה פסולת רבה וסמיכה.
ניגשתי והוצאתי פסולת מן המכונה ונתתי לו ליפול . הכמות הייתה גדולה מאד. קיבלתי
סחרחורת וחשתי בחושך מוחלט, הרגשתי מחנק ולא יכולתי לנשום . כאשר התאוששתי
והסתכלתי סביבי , נדהמתי לראות את הפועלת הגרמניה שלידי עומדת במקומה מבלי לזוז
ומביטה על המתרחש בחיוך. הדמעות שלי התפרצו ללא יכולת לעצור. היא הייתה ממש
סדיסטית.
באחד
הפעמים הנערה הגרמניה הוציאה מכיסה קליפת תפוז והתיזה ממנו ישר לאפי ועיני."
במשך
הזמן למדתי כיצד להסתדר בעצמי עם תיקון המכונה וגם השבויים האנגלים סייעו לי
בתיקונים וכך הצלחתי להחזיק מעמד בעבודת הפרך ובתנאים קשים. פעם גם הצלתי פועלת גרמניה מבוגרת שנתקעה
במכונה."
מקור
וקרדיט :
רבקה (ריכטר) בכר, סעודת הלחם שלא התקיימה :
זיכרונות מימי ילדות השואה והתקומה,
הוצאת המחברת, תל אביב 1991
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה