המנומרת

עליזה רוזנווסר , בתוך האנתולוגיה : חמש ילדות מדברות , הוצאת משרד הבטחון , 2009 ( אנתולוגיה בעריכת ד"ר דורית זילברמן ) .

עליזה רוזנווסר נולדה ב1936 בעיר בוצ'אץ שבגליציה .

שרדה בשואה הודות לאנשים כפריים טובים , שהחביאו אותה ואת משפחתה. בני הזוג קפרוצקה , שהסתירו אותה , נכללו בין חסידי אומות העולם.

"אנשים אוספים חפצים שונים ומשונים : ברבורים , מפתחות , בובות ולי יש אוסף תרנגולות מיניאטוריות. הנכדים אפילו מכנים אותי "סבתא קוקוריקו".

נו, אני חושבת שאם תשמעו למה תרנגולות, תבינו שאני באמת קצת “קוקריקו" , וכי מי שמע על ילדה בת חמש וחצי שמתיידדת עם תרנגולת דוגרת?

כאשר ברחנו מגיטו צ'ורטקוב , הפקירו אותי הורי אצל יאן ופאולינה הכפריים הטובים , שריחמו עלי, וכמובן תוגמלו על כך בכסף ובתכשיטים.

תפקידי היה לאסוף כל בוקר את הביצים שהטילו התרנגולות. אהבתי את התפקיד שהטילה עלי פאולינה ועשיתי אותו בנאמנות . תרתי אחר מקומן של התרנגולות , שמדי פעם היו מחליפות את מקום ההטלה. לא שברתי אף ביצה . בזהירות הייתי מניחה אותן בסל המרופד בקש . יום אחד לא מצאתי ביצה של התרנגולת המנומרת. היא לא הייתה על המדף באסם, במקומן הקבוע של התרנגולות, גם לא בתוך הקש שמאוחרי הבית.

בכל פעם שפיזרתי גרעינים בחצר וקראתי בלשון התרנגולות "קו –קו, קו-קו, בואנה חביבות , בואנה לאכול,” ,הייתה גם המנומרת מופיעה , מנקרת בחיפזון ונעלמת. "היא דוגרת ," אמרה פאולינה. "יום אחד תופיע עם שורת אפרוחים" .

יום אחד הגיעה פאולינה מבוהלת , חטפה את סל הביצים מידי, סחבה אותי במהירות לאסם, השעינה סולם על ערמות הקש. "עלי מהר , מהר"  תתחבאי בתוך הקש . גרמנים באים. אל תזוזי , שלא ישמעו שאת פה." והניחה חבילת קש נוספת על הפתח שפערתי בתוך הקש. שמעתי אותה מזיזה את הסולם. קול נפילת הסולם הדהד על רצפת האסם. 

אני לבד , חושך. סגרתי עיניים , לא לראות את החושך, בלילה חושך הוא חושך , אבל חושך של יום הוא חושך מפחיד. נדחקתי כולי בתוך הקש, ניסיתי להיעלם בתוכו. רציתי להיות כמו באגדה על הפיה שנתנה לנער העני כובע פלאים שהפך אותו לרואה ובלתי נראה. רשרוש נשמע בתוך הקש. שכבתי ללא ניע. עצמתי עיניים חזק עוד יותר. "אוי ”קטן וצורם נמלט מפי . עיני נפקחו מכאב ואימה , והנה המנומרת מנקרת את ידי. חייכתי אליה, לא זזתי, שלא ינוע הקש תחתי וירשרש. משכתי לאט את ידי, דחפתי את היד לכיס הסינר שלי והושטתי לה מפירורי הלחם שתמיד היו שמורים עמי. המנומרת ניקרה, הסתובבה סביבי וחזרה לפינה לדגור.  עכשיו כבר לא הייתי לבד. שאבתי מכך אומץ והבטתי בעיניים פקוחות לרווחה.

קרני אור חדרו דרך צוהר בגג. התיישבתי , ראשי נגע בגג. זחלתי לעבר קרני השמש שנשקפו באבק. המנומרת קרקרה אלי , עניתי בלשון תרנגולית " "אל תפחדי ממני, אני בעצמי פוחדת". היא ענתה לי בקרקור וכך שוחחנו בינינו. אולי אמרה שהיא סומכת עלי, כי קמה מהביצים שדגרה עליהן , ועפה דרך האשנב החוצה. שכבתי מתחת לצוהר והגבהתי סביבי קש לחומה. הרגשתי יותר בטוחה במתחם שלי . עכשיו יכולתי לשקוע לי בשיר שלי :

"דן הוא עילוי העיר ,

דנה היא מלכת המדבר .

דן לומד תורה,

דנה רועת כבשים ".

 אני הייתי דנה , יצאתי לי בפלשתינה לטייל. לא ידעתי איך נראות כבשים, אבל זה לא הטריד אותי, כי דן היה חבר שלי ואהב אותי. הוא לימד אותי לעשות משלושה קני קש איש עם רגליים וידיים.

קול נעירת סוסים החזיר אותי מפלשתינה. נביחות הכלבים זעפו, התרנגולות קרקרו בבהלה, יאן גער בכלבים, צירי דלת האסם חרקו, פאולינה דיברה בקול מתרפס.

המנומרת חזרה מבוהלת , נוצותיה סומרות , קרקרה , בדקה את הביצים וישבה עליהן. שכבתי ללא ניע,  עוצרת את נשימותי שלא יסגירו אותי.

הקולות התרחקו , נביחות הכלבים נדמו, רק מדי פעם החליפו ביניהם מידע בנביחה מקוצרת.  נהיה שקט . המנומרת נמנמה מעל הביצים. דן לא בא. עשיתי משלושה קשים איש. סיפרתי לו סיפור על ילדה שתעתה ביער ומצאה בית קטן ובו שולחן ושלושה כיסאות: גדול, קטן , ובינוני, ועל השולחן שלוש צלחות : גדולה , קטנה ובינונית, ובצלחות הייתה דייסה בחלב , רציתי פיפי , אבל היה אסור כי יגלו אותי .

שמעתי רשרוש בקש, שמעתי שהמנומרת התעוררה. סובבתי רק את ראשי לכיוון הרחש מבלי לזוז. דרך החרכים של חומת הקש שלי ראיתי עיניים. העיניים היו תקועות בתוך ראש שהציץ מתוך הפתח שדרכו דחפה אותי פאולינה. המנומרת ניתרה מעל אפרוחיה שטרם בקעו, ניערה את כנפיה , נפנפה בהן בחוזקה ועפה לתוך הראש המאיים. נשמעה חבטה של גוף כבד ברצפת האסם, קללות , חריקת צירי הדלת וטריקה. 

המנומרת קרקרה אלי כאומרת "ראית?! ודידתה לכיוון הביצים, ישבה עליהן במין יוהרה תרנגולית , וחיממה אותן. ואני ? גם עפעף לא הנעתי . שכבתי ועצרתי את נשימתי. בחצר נישאו קולות. יאן דיבר בקול שתוי, הכלבים נפרדו בנביחות ידידותיות מהסוסים ההולכים ומתרחקים. פאולינה קראה לתרנגולות. חמימות רטובה התפשטה תחתי...

מקור וקרדיט :

עליזה רוזנווסר , בתוך האנתולוגיה : חמש ילדות מדברות , הוצאת משרד הבטחון , 2009 ( אנתולוגיה בעריכת ד"ר דורית זילברמן ) .