"בשנת 1941 כשהייתי בן 3
חודשים נשלחתי עם הורי, הסבים והסבתות ודוד לאון עם משפחתו למחנה ריכוז
טרנסיסטרייה שבמוגילף שברוסיה, המקום בו נשארתי עד סוף המלחמה (1944).
כל השנים האלו אני והורי היינו
כלואים בחדרון ומה שזכור לי שני דברים הבולטים מחדר זה הם: פינה שאישה חולה שכבה
וזאת הייתה אמי שחלתה פעמיים בטיפוס, וחלון שמולו היה קיר שבצידו השני היו יורים
והורגים יהודים כפי שהרגו גם את הסבים והסבתות שלי , ומשפחת הדוד שאיבד את אשתו
מילי ובתו שהייתה בת שנה במותה.
השנים הראשונות של ילדותי עברו
ללא צעצועים , משחקים וכמוכן ללא טיפול רפואי. לאחר שחרורי ממחנה הריכוז חזרתי
לעיר מולדתי "צרנוביץ" עם הורי ודודי, כל יתר בני המשפחה נספו בשואה. ב
1946 עברנו לעיר בוקרסט והתחלתי ללכת לבית ספר עממי ותיכון."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה