מאת:
רעיה גוטקין הייתה שכנתה של יוהנה גרזון בריגה. יוהנה גרה בדירה
מספר 6 בבית מספר 21 ברחוב לצ'פלצ'ה, הרחוב המפואר והרחב, ומשפחת גוטקין גרה בדירה
הסמוכה. שתי נשים צעירות בתחילת דרכן כנשים נשואות. התקופה היא בין שתי מלחמות
העולם וריגה פורחת, עיר יפהפייה ותוססת.
שתיהן התחברו עד כדי כך שיוהנה, שהייתה נשואה לאברם, גילתה לרעיה
את סודה הגדול: היא ילדה בת לפני נישואיה ונאלצה לנטוש אותה. אברם לא יודע. אף אחד
לא יודע. סוד.
בשנת 1936 ליוהנה היה בעל ושני ילדים, אדוארד ומייה. היא ביקשה
מרעיה שתסייע לה להוציא את בִּתָּהּ מבית היתומים שבו שהתה. הַיַּלְדָּה גדלה הרחק
משם, היא התבגרה בבית תינוקות שהיו יתומים בגרמניה בכפר קטן באיזור יפהפה. הכפר
נקרא 'גוטלויבה' והיה כפר הררי של נוצרים קתולים בסמוך למבצר שבו הנאצים התחילו
שלוש שנים אחרי-כן בחיסול נכים ופגועי נפש במבצע T4 שהיה תחילתו של טיהור הגזע
שהביא לאחריו את רצח ששת מליוני היהודים.
האם יוהנה ביקשה זאת מרעיה בגלל שרֶנִי גדלה באיזור מסוכן לילדה
יהודייה והיא רצתה להרחיק אותה מהאזור האנטישמי שבו התחילה לבעבע השנאה הקיצונית
והמסוכנת ליהודים, או שרצתה שתצא מבית-התינוקות בו שהתה בגיל 13 ותעבור למשפחה
מאמצת?
בכל מקרה, רעיה גוטקין כתבה מכתבים בגרמנית ושלחה אותם למטפלת
הגרמניה הקתולית של הַיַּלְדָּה, לנזירה הִיּלְדֶּה רַיְן שלמעשה התאהבה
ביַּלְדָּה ורצתה לגדל אותה כבת.
הִיּלְדֶּה הנפלאה כאבה את לכתה של רני הצעירה.
איזו קארמה!
במעשה זה האמא הנוטשת הצילה את בתה: כעבור שלוש שנים רני הועלתה על
ידי עליית הנוער לבית הספר החקלאי נחלת יהודה.
הן יוהנה, הן רעיה והן משפחותיהן נרצחו מעל הבור הנוראי שביער
רומבולה שבפאתי ריגה.
את העובדה שגם השכנה רעיה נרצחה למדתי רק עכשיו, בביקורי האחרון
בבית שבו גרו בריגה.
כן למדתי לאחרונה את העובדה שלמי שחתומה על המכתבים בשם 'ר.
גוטקין' קראו רעיה ולא רות, כפי ששיערתי בטעות.
יוהנה היא סבתי.
אני מדליקה נר זיכרון לכל משפחתה שנרצחה באכזריות, משפחתה שהיא
משפחתי: משפחות פרידמן ובריק מריגה.
משפחה שלא היכרתי ואני לא יודעת אם נותר ממנה שריד, מלבד רני עצמה.
אני מדליקה נר זיכרון לכל עשרות יהודי ריגה שנורו מעל בורות המוות
שביערות הסמוכים לעיר.
יהי זכרם ברוך.
רני היא אמי, רנה זייפרט לבית פרידמן ז"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה