ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום שבת, 24 בפברואר 2024

צעדת המוות של שלושת הנערות היהודיות האחיות

 


"הפינוי מאושוויץ היה חוויה נוראית עבורי באופן אישי", נזכרה רגינה לקס גלב. "שרדתי רק בגלל שנגררתי על ידי שתי אחיותיי".

 

 שלוש האחיות הגיעו לאושוויץ בקיץ 1944 - כחצי שנה לפני פינויה. הן קועקעו עם הגעתם.

"אחותי הגדולה קיבלה את הקעקוע  הראשון, אחותי האמצעית את הקעקוע הבא, ואני קיבלתי את השלישי", נזכרה רגינה. היא קיוותה שהמספרים הרצופים שלהם פירושם שהם יוכלו להישאר ביחד.

כשהסובייטים סגרו על המחנה בינואר 1945, החלו שומרי ה-SS הנאצים לפנות כ-56,000 אסירים ברגל מערבה. צעדות המוות הללו הפכו לשמצה בזכות הקצב הבלתי פוסק, התנאים המפרכים והאלימות הקיצונית שלהן. רגינה ואחיותיה נאלצו לצעוד כ-34 ק"מ בשלג החורף. אסירים שנפלו מאחור נורו.

 "הזיכרון הבולט ביותר עבורי מאותה תקופה הוא לא מה שאני זוכרת, אלא מה שאחיותיי זוכרות", העירה רגינה. "הזיתי והם גררו אותי. ובאמת, אם אי פעם הייתי על סף מוות , זה היה  אז הזמן".

 

כל שלוש האחיות הצליחו לשרוד יחד את השואה ולבסוף היגרו לצפון אמריקה.

 "ככל שניסיתי להיות מאוד עצמאית, לא להוות נטל על אחיותיי, תמיד ידעתי שהן באמת דואגות לטובתי".

 קישור לפוסט באנגלית במוזיאון השואה בוושינגטון

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אוטו אונגר (1901–1945), דיוקן ילד עם כובע צמר, גטו טרזין, 1942

  אוטו אונגר  (1901–1945) נולד בבֶּרְנוֹ, מורביה ולמד ציור באקדמיה לאמנויות יפות בפראג. בינואר 1932 התחתן עם אלפרידה לבית צוויקר וב־1933 ...