נולדתי בחודש השישי בניתוח קיסרי ושקלתי פחות מקילו, בגלל זה גם קראו
לי אתגר. אמא שלי אומרת שהאתגר שלי היה לשרוד. גם הייתי ילד מאוד חולני. בגלל זה
גם לאורך כל שנות הלימודים החסרתי הרבה ימי לימוד, וחוץ מזה גם ההורים שלי שניהם
היו ניצולי שואה והם היו ילדי מלחמה. אמא שלי התייתמה מההורים שלה ואיבדה את אחיה,
והיא בעצם גדלה בבתי יתומים, אז הייתה להם תפיסה לא כל כך רגילה. אני מנחש שהיא לא
דומה למה שיש במשפחה שלכם. מבחינתם, הממסד הרבה פעמים רק רצה להזיק. כשאתה בבית
יתומים ויש מנהל בבית היתומים שרק רוצה לגנוב אוכל, שמיכות או לא להוציא כסף על
רופא, אתה בתור ילד לומד שאתה צריך לסמוך רק על האינטואיציה שלך, וגם אם המורה
אומר לך משהו אתה לא מקשיב לו, אתה עושה את מה שאתה חושב שנכון. זה דבר שהם קצת
לימדו אותנו, לכן אם הייתי קם בבוקר ואומר להורים שלי שאני לא רוצה ללכת לבית הספר
הם היו אומרים, אוקיי, אז תעשה מה שאתה רוצה. נחשוב על איזה תירוץ. אז בעצם גדלתי
בבית שהיה מאוד-מאוד אנרכיסטי, כאילו דומה לבית של מישהו היפי, אבל ההורים שלי היו
ניצולי שואה ונראו הכי מהוגנים. אם הייתי עושה משהו שהוא לא לעניין, והם היו מגבים
אותי, אז תמיד היו מאמינים להם, כי לא היו חושבים שאנשים שנראים ככה יבואו ויגידו
שאם הילד אומר שכאבה לו הבטן, בעצם נסעתי לחיפה לים.
אני חושב שבאיזשהו אופן אם אני צריך לחשוב על החוויה הכי משמעותית או
מעצבת שהייתה לי בילדות היא הייתה הרבה יותר המשפחה מבית הספר. אהבתי את בית
הספר והיו לי חברים מאוד-מאוד טובים מ"אהל-שם" וחלק גם למדו איתי מכיתה
א', זאת אומרת למדנו המון-המון שנים יחד. היו הרבה מורים שאהבתי, ואני חושב שגם
באמת לימדו אותי. נניח סתם, כשהייתי באוניברסיטה למדתי מתמטיקה, זאת אומרת תקופת
זמן, ובחיים לא הייתי עושה את זה בלי המורה. היה לי מורה בשם בלבן שדרכו
למדתי לאהוב את המתמטיקה. אני חושב שתמיד אצלי כוכב הבית היה המשפחה שלי, והיתר
היה סוג של לוויין.
אחותי גם בוגרת "אהל-שם". אני הכי צעיר, ויש גם את אחי
הבכור, ואנחנו משפחה מאוד-מאוד קיצונית, נניח כמו בסדרה של נטפליקס. האח שלי הוא
גאון. הוא בעצם סיים את הלימודים ואת הבגרויות כשהיה בן ארבע עשרה וחצי. הוא חזר
בתשובה בגיל מאוד צעיר, ואז הוא עזב את הבית ולמד בישיבה. בתקופה ההיא הדעות
הפוליטיות שלו היו כמו של מתנחלים, והוא האמין בארץ ישראל השלמה. ואז הוא התגייס
והיה בצבא והיה במלחמת לבנון, והדעות שלו נהיו שמאלניות באופן מאוד-מאוד רדיקלי.
והוא גם הקים את התנועה ללגליזציה של מריחואנה, שהפכה להיות "עלה ירוק".
אני אומר שהוא היה פעיל פוליטי, והוא איש מחשבים ועשה כל מיני דברים. אחותי, שהיא
הייתה תלמידה מצטיינת ב"אהל-שם" וגם התחילה לימודי פסיכולוגיה, חזרה
בתשובה, והיא עוד לא בת שישים. יש לה היום אחד עשר ילדים ויותר מארבעים נכדים. אז
אנחנו ככה משפחה מאוד מגוונת ומאוד מכילה.
מקור וקרדיט :
אהל שם ינו 22 - בוגרים מספרים
אתגר קרת, בוגר מחזור מ"ד 1985, הוא סופר,
מחזאי, תסריטאי, קומיקסאי, פזמונאי ושחקן קולנוע ישראלי. חתן פרס ספיר ופרופסור
חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
smoove
https://lp.vp4.me › ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה