מכתבים שנתגלו במקרה בארכיון הספרייה
הלאומית מתעדים משימה היסטורית לפדות ילדים יהודים שהוסתרו בידי משפחות ומוסדות
נוצריים במלחמת העולם השנייה
שי בן-ארי | 12.08.19
יום אחד, בשנת 1946, הגיע הרב יצחק
אייזיק הלוי הרצוג למנזר גדול, שנודע למקום שבו הוסתרו ילדים יהודים, שנשלחו אליו
בידי הוריהם כדי להגן עליהם מאימת הנאצים שהשתוללה באירופה. כעת, הגיע זמנם של
הילדים לשוב הביתה.
הרב פנה
לאם המנזר והודה לה על שהצילה את חייהם של הילדים, וביקש ממנה להשיבם לעם היהודי,
כעת משתמה המלחמה. הנזירה הסכימה ברצון להיעתר לבקשה, אבל שאלה את הרב: "איך
תדע מי ממאות הילדים במנזר הם יהודים?" אחרי הכול, חודשים רבים חלפו מאז
שהוריהם שלחו אותם לשם, ורבים מהם היו באותה עת רק פעוטות.
הרב הרצוג
הבטיח לאם המנזר שידע. הוא ביקש לקבץ את כל הילדים באולם גדול, עלה לבמה וקרא בקול
גדול:
"שמע
ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד!"
תכף ומייד
מיהרו אל הבמה עשרות ילדים כשהם צועקים "אמא!" ו"אבא!"
בעיניים דומעות. רבים מהם התייפחו ללא שליטה. אף שרק מעטים מהילדים זכרו פרטים
רבים מחייהם הקודמים, למשמע קריאת 'שמע' הם הוצפו באחת בזיכרונות של דקלום המילים
הללו עם הוריהם לפני השינה.
כשיצא יצחק
אייזיק הלוי הרצוג למסעו המפורסם בבתי היתומים ובמנזרים ברחבי אירופה כדי לאתר
ולהשיב אלפים מילדי ישראל האובדים, הוא היה לרב האשכנזי הראשי בארץ ישראל
המנדטורית. הוא נחשב סמכות בנושאי הלכה וזכה להערכה רבה בקרב מנהיגים דתיים
וחילוניים כאחד ברחבי העולם.
לסקירה בבלוג הספרייה הלאומית ( קישור)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה