מוניק
בקרגון 1941, פריז, ילידת 1939, הילדה הקטנה תשרוד את השואה עם אמה איטה ואחיה
רוברט, הודות לשכנתם רנה לפלר, שתחביא 7 יהודים בביתה בפריז, משנת 1942 ועד השחרור.
רנה
לפלר נולדה ב-10 באוקטובר 1907. והייתה בקשר רומנטי עם מוריס הבל. במהלך מלחמת
העולם השנייה, בקיץ 1942, הוזהרו ששת בני משפחות בקרגון כי הצרפתים איימו עליהם במעצר, ולכן מצאו מחסה בדירת שני החדרים הקטנה של רנה לפלר, שלא היססה להכיל את כל השישה
למרות הסיכונים העצומים והמשאבים המועטים.
רנה לפלר קיבלה את פניה של איטה בקרגון ושני ילדיה, רוברט ומוניק, עד מהרה הצטרפו
ז'אק, פאולין ומוריס הבל.
היא
דאגה לספק את צרכיהם, וזייפה את קריאות מד החשמל כדי לא להסגיר נוכחות של מספר רב
של אנשים בביתה. היא הייתה בקשר עם אברהם בקרגון, בעלה של איטה, ויכלה להחליף עמו
ידיעות, עד שנעצר כאשר הוא מנסה לחצות את קו הרובע. הוא גורש לאושוויץ ושם נרצח.
רנה לפלר המשיכה לטפל באופן פעיל במשפחות בקרגון והבל, וסיפקה
לרוברט בקרגון תעודת קצבה מזויפת, שהקלה על האספקה. היא גם שילמה לרוברט עבור
שיעורים על ידי מורה פרטי, ובכך לאפשר לו לא לפגר מבחינת לימודים
בבית הספר. היא גם דאגה לבריאות של כולם. בזכותה ניצלה המשפחה מהמלחמה. לאחר
השחרור, רנה התחתנה עם מוריס הבל והפכה רשמית לרנה הבל.
רנה
הבל מתה בפריז ב-28 ביולי 1980. היא הוכרה לאחר מותה חסידת אומות העולם ב-24
בנובמבר 2014.
מקור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה